--- סוף עמוד 65 ---
תשובתי לשאלה זו הינה כי לא מתקיימת מירמה, ולא מתקיימת הפרת אמונים. למעשה מתבקשת כאן ע"י המאשימה הרחבה של המונח "ניגוד עניינים", והרחבה של עבירת הפרת אמונים, מעבר לכל ההלכות הקיימות, ובפרט מעבר להלכת שבס בדיון הנוסף.
תחילה, לחלק ביסוד העובדתי בעבירה בדבר - מעשה במסגרת התפקיד – לא הוכח ביצוע מעשה במסגרת התפקיד. התפקיד, לעניין סעיף 284 לחוק העונשין, הוגדר בפסיקה באופן רחב, ככזה שיחשב כפעולה במסגרת התפקיד, גם אם הוא אך בזיקה לו.
הגדרת "במילוי תפקידו" פורשה בפסיקה בהרחבה כך שדי שהתפקיד הרשמי של עובד הציבור איפשר לו את ביצוע העבירה, ולא התבקש כי המעשה יהיה באופן מדויק ומצומצם במסגרת התפקיד. ר' לעניין זה דנ' 3/82 גרוסמן נ' מ"י פ"ד לו(1) 771, בעמ' 774: "די בכך שתפקידו הרשמי של עובד הציבור איפשר לו את ביצוע העבירה. לעניין זה נראה לי ההיקש, שנציג המדינה מבקש להקיש מן העבירה של קבלת שוחד בעד "פעולה הקשורה בתפקידו" של עובד הציבור, לפי סעיף 290 של חוק העונשין".
ובהקשר זה להפניה למונח במסגרת עבירת השוחד, ר' ע"פ 288/81 שמואל קישליס נ' מ"י, פד"י ל"ז(2), 617 בו נפסק ביחס לעבירה לפי סעיף 290, כי את המונח פעולה הקשורה בתפקיד יש לפרש פירוש מרחיב.
גם כאשר נבחן את המעשה במסגרת הפרשנית הרחבה, עדיין לא ניתן לומר כי הוא מעשה שבמסגרת התפקיד. יודגש כי אין מדובר במכירה ישירות לנמל, ואין מדובר בהשפעה כלשהי שהשפיע, או ניסה להשפיע, הנאשם 1 על מי מעובדי הנמל, או על מי ממקבלי ההחלטות בנמל, על הרכישה של החומר.
הרכישה של החומר ע"י הנמל בוצעה אך ורק אל מול חברת קליר, במנותק מכל זיקה שהיא, ישירה או עקיפה, לנאשם 1.
האם יש לומר כי במחדל ביצע הנאשם 1 הפרת אמונים, כך שהמחדל הינו אי אמירתו, בזמן אמת, לנמל, ולגורמים הרלוונטיים במסגרתו, כי החומרים שמוכרת חברת קליר הינם חומרים המיוצרים ע"י חברה בבעלותו? גם התשובה לשאלה זו היא בשלילה.
תחילה, למשמעות של אי הגילוי, או ההסתרה, כטענת המאשימה – מדובר בפעולה של מכירה, מחברת הופס לחברת קליר, אשר מרגע שבוצעה, איבד החומר את זיקתו לחברת הופס. הבעלות בחומר עברה לחברת קליר, אין בפני כל ראייה לכך שמדובר היה בתיווך, ההפך הוא הנכון, הראיות מעידות על מכירה של ממש. זאת ועוד, אין בפני כל ראייה לכך שמדובר היה בהפרש קבוע של המחיר לנמל אל מול המחיר של הרכישה של קליר מהופס. ההפך הוא הנכון.