כאן יש להוסיף, כי אכן כנטען ע"י ב"כ המאשימה בסיכומיהם, ראיות נסיבתיות גם הן, בפרט בעבירות של קשירת קשר, מהוות לעיתים תשתית למסקנות בדבר קיומו של אותו קשר. אכן, קשר פלילי הינו מסוג המעשים אשר נעשים בחשאי, וניתן להסיק גם מראיות נסיבתיות דבר קיומו של קשר, ואולם, הכלל הבסיסי בהתייחסות לראיות נסיבתיות הינו כי העולה מהן הוא בבחינת מסקנה הגיונית אחת, מעל לספק סביר. לא רק שאיננו רואים כי קיימת מסקנה הגיונית אחת, אלא שאותה מסקנה שמבקשים ב"כ המאשימה להסיק מאופן הרישום של המניות ובעלי התפקידים בחברת דנה, כלל אינה המסקנה שיש להסיק.
--- סוף עמוד 78 ---
46. אשר למעמדו של נאשם 3 במסגרת חברת דנה, ולגרסתו שלו ביחס להקמתה וחלקו בכך – נאשם 3 מעיד ביחס להקמת חברת דנה כי "הליך ההקמה למעשה, ההחלטה והכסף היו של יניב באופן בלעדי... היו לנו שיחות, אני עבדתי בנמל במסגרת עמילות נכס..." (פרו' עמ' 7140 שו' 23-26).
הנאשם 3 מתאר כי קודם לכן הקים חברה אחרת וניהל אותה, חברה בעלת היקף נרחב שלה היו מעל 180 עובדים ונסגרה בסוף שנת 2009, ולאחר מכן החל לעבוד בעמילות נכס, במסגרת נמל אשדוד. (פרו' עמ' 7140 שו' 3-8).
נאשם 3 מתאר כי בתחום המכוניות היה מונופול של חברה אחת ויחידה שסיפקה את כל השירות, היא קנתה שטח חניה מהנמל, בתעריף מסוים, ומכרה ללקוחות בתעריף אחר, וכיוון שהיה מדבר במונופול אז המחשבה היתה לנסות להיכנס לתחרות בענף זה, וכך התפתח הרעיון (פרו' עמ' 7141 שו' 5-8).
בהמשך מתאר הוא כי יניב בלטר הביא ייפוי כוח מחברת מכוניות "וברגע שהוא הביא את אותו ייפוי כוח נקבע תאריך יעד לתחילת עבודה. שנקבע תאריך היעד הזה אני עזבתי את העבודה שלי בעמילות נכס. ובאתי למעשה לנהל את הפעילות של הרכבים..." (פרו' עמ' 7141 שו' 4-14) ומוסיף כי גם עסק בענייני התוכנה בעניין הזה. מתואר הקושי בהשתלבות בתחום הזה, בנסיבות הקשורות בכך שקיים מספר מועט של יבואנים, והכמות הקטנה של האחסון שחברת דנה היתה יכולה לתת, אל מול אותו מונופול, ואף שהיו תכתובות ביחס לכך שהדבר מהווה פגיעה קשה בתחרות, וכי הנמל מנסה לשמר מצב לא נכון, הדבר לא סייע בידם. (ר' פרו' עמ' 7141).
נאשם 3 מתאר כי הוא היה, במסגרת חברת דנה, איש השטח, בעל התפקיד הביצועי, אחראי לגיוס עובדים, לנהלי עבודה, לפיתוח שיטות עבודה, ולכל הקשור לפעילות השוטפת של החברה ברמה הביצועית, בשטח (פרו' עמ' 7142 שו' 1-3).