העניין המרכזי השני, הינו הסיכום עם המפקח מטעם המשרד להגנת הסביבה, לפיו במקרה שהוא מתכוון להגיש תלונה בגין טעינה לא נכונה הוא יפנה תחילה להנהלת הנמל ולמזכיר הוועד.
העתק ממסמך זה הועבר למנכ"ל.
55. מר שאול עבודי ע.ת. 49, שהינו עו"ד, העיד בבית המשפט, בין היתר ביחס למפגש זה. על פי עדותו חברת גרינלנד מיחזור בע"מ אשר הוא מנכ"ל ושותף בה, עוסקת ביצוא גרוטאות, ולחברה ספקים שהם מגרשי גרוטאות, וכי הספקים אחראים לכל התהליך עד אשר הסחורה נמצאת בתוך האוניה (פרו' עמ' 3237, 3238). את הציוד שבאמצעותו מבוצעת הטענת הגרוטאות על האוניות, הספקים היו מביאים, וציוד זה כלל באגרים, מנופים עם זרוע ארוכה, ועוד, ומי שהיה מתפעל את הציוד היו עובדי הנמל (פרו' עמ' 3241). העד אמר כי השהיית הטענת הגרוטאות, משמעותה קשה ביותר ביחס לעסק שלהם, וגורמת להפסד כספי רב (פרו' עמ' 3243). על פי עדותו, הגורם אשר עסק בנושא התפעולי מטעם הנמל, והוא היה הגורם העיקרי מולו הם התנהלו, היה מר דדה בנודיס (פרו' עמ' 3244).
היתקלותו של מר עבודי בחברת דנה היתה לראשונה כשנוצרה בעיית זיהום ים בגרוטאות, ולדבריו "... זאת חברה שהציעה ונתנה סוג של פתרון לבעיה הזאת שנוצרה באותו זמן" (פרו' עמ' 3244 שו' 17, 18).
--- סוף עמוד 100 ---
העד טען בתחילה כי המפגש האמור (ת/255) היה במשרדו של הנאשם 1, ושם פגש הוא לראשונה את אורי בלטר, במשרדו של הנאשם 1 בנמל אשדוד, והוא אינו זוכר מי זימן אותו לפגישה זו (פרו' עמ' 3245 שו' 5-9).
הוא נשאל אם נכח נציג הנהלה או נציג מחלקת תפעול באותה פגישה, ותשובתו "לא מישהו מהנציגים שאני מכיר" (פרו' עמ' 3246 שו' 1). עוד הוא מוסיף כי לא נוהל פרוטוקול לישיבה זו (פרו' עמ' 3246 שו' 3).
העד מתאר כי בישיבה זו הוצע ע"י אורי בלטר פתרון למניעה ולצמצום בעיית זיהום הים בגרוטאות תוך כדי העמסה (פרו' 3246), ומוסיף כי מבחינת הנמל הם, דהיינו חברת גרינלנד, היו מי "שכל הפעילות התנהלה תחת השם שלנו... תחת השם גרינלנד" (פרו' עמ' 3246 שו' 21- עמ' 3247 שו' 1), אולם הדגיש כי בפועל האחריות לכל התהליך היתה של הספקים שלו, אולם מבחינת הנמל מי שמבצע את הייצוא, זה הם, חברת גרינלנד. העד מציין כי על פי ידיעתו הספקים התקשרו עם חברת דנה, וחברת גרינלנד לא חתמה באותו שלב על הסכם עם חברת דנה, הואיל והאחריות שלהם לגבי הסחורה היתה רק מהרגע שהיא בתוך האוניה, אולם בשלב מסוים, אחד מספקיהם, משה שלי, נתקל בבעיה לבצע פעילות תחת שמו בנמל, וביקש מהם שייקחו אחריות על פעילות זו, ואז הם התקשרו בהסכם עם חברת דנה, הסכם ישיר בין חברת גרינלנד לחברת דנה, שני הסכמים כאמור, הוגשו (ת/285, ת/286), והוא מוסיף כי הסיבה לחתימה היתה כי "משה שלי לא יכול היה להיכנס לנמל אשדוד" (פרו' עמ' 3254 שו' 24).