בפגישה מוקלטת זו לא רק שלא נשמע דבר איום, אלא שתוכנה שולל טענות לאיום במפגשים קודמים.
פרשת שמן
8. בפרק זה מייחס כתב האישום לנאשמים ביצוע פעולות לצורך יצירת התקשרות בין חברת שמן לחברת דנה, ובהן מירמה, הפרת אמונים, שוחד, ואף מרמה כלפי חברת שמן עצמה.
חברת שמן היתה אותה עת לקוח פוטנציאלי לנמל, אשר נחשב כלקוח אסטרטגי. אין זה שכיח כי חברה המתעתדת לכרות נפט מגיעה לבדוק אפשרות להתקשר עם הנמל במתן שירותים. על רקע זה יש לבחון את כלל ההתנהלות אל מול חברת שמן.
יש להדגיש נקודת מוצא זו, הואיל ויש בה להסביר את הרצון של המנכ"ל, נאשם 2, לפעול להבאת חברת שמן לנמל כלקוח. הניסיון להסיק מ"השערות נסיבתיות" קשר לחברת דנה, נעדר ראיה. הבאת חברת שמן לנמל היתה ענין עצמאי, מנותק, ולא קשור לחברת דנה, והיתה בבחינת אינטרס של הנמל.
חברת שמן בחנה כמה חלופות, כמה נמלים, וכמה חברות לקבלת שירותים. בסופו של דבר בחרה בנמל אשדוד, אולם לא בחרה בחברת דנה, אלא בחברה אחרת, ורק לאחר שהגיעו תלונות מהמפעיל של הקידוח על החברה האחרת, עברה חברת שמן לקבלת שירותים מחברת דנה.
חברת שמן לא התקשרה בתחילה, לעניין מתן שירותים, עם חברת דנה. עובדה זו, המצומצמת בטיעוני המאשימה, הינה מרכזית, שכן אם אכן היו הנאשמים 1 ו- 2 פועלים כנטען בכתב האישום,
--- סוף עמוד 13 ---
מדוע זה שחברת שמן תתקשר דווקא עם חברה אחרת ? הסיבה למעבר לחברת דנה כלל לא היתה קשורה בנמל או במי מהנאשמים, אלא במפעיל אסדת הקידוח כאמור.
ביחס להשכרת השטחים לחברת דנה, שטחים אשר שימשו לפעילות חברת שמן, ולהתקשרות חברת שמן עם חברת דנה - השכרת השטחים בוצעה בתהליכים אשר היו על פי הכללים הנהוגים בנמל.
היו שני הסכמים, האחד של הנמל מול חברת דנה, והשני של חברת דנה מול חברת שמן. כפי שקיימות גם התקשרויות אחרות.
אנשי חברת שמן אמרו כי קיבלו את השטח שרצו.
גם אם תאמר כי במידה מסוימת, לא היה קיום דקדקני של ההסכם בין חברת דנה לבין שמן, הרי שמעבר לכך שבפועל ניתנו השטחים בפועל במלואם לחברת שמן, מדובר לכל היותר במחלוקת אזרחית בין שמן לבין חברת דנה, הקשורה בפרשנות הצדדים להסכם, ואין ענייננו להליך פלילי.
אין להביא לפתחו של בית המשפט בהליך פלילי, עניין אזרחי מובהק.
לצד החקירה בענינה של חברת דנה, אני למד כי לא בוצעה חקירה ביחס לדברים אחרים אשר בוצעו, והקשורים לקשר בין גורם אחר בנמל לבין חברה אחרת הנותנת שירותים.