האם במקרנו המערערות יכולות ליהנות מההגנה המורחבת – לא רק מפני הפרה "קלאסית" אלא גם מפני דילול המוניטין? הטענה שאותה העלו היא כי הדילול הוא של ה"מוניטין", כאשר עיקר הדגש הושם על דמותו של קלוני, ש"דוללה" באמצעות דמותו של הכפיל. אך טענה זו אינה עוברת משוכה ראשונית. כפי שהוצג לעיל, עילת הדילול אינה אלא עילה של הפרת סימן מסחר מוכר היטב הרשום בישראל. הפרה כזו נעשית באמצעות שימוש בסימן או בסימן הדומה לו, ולא ב"מוניטין" של אדם או חברה גרידא. ברם, דמותו של קלוני אינה סימן מסחר רשום, כמוסבר לעיל. לכן, גם אם היינו מניחים שלדמות יש מוניטין ושנעשה שימוש במוניטין אלה – ואיני קובע כי זה המצב – עדיין לא היה בכך לסייע למערערות. רק שימוש בסימן מסחר רשום יכול להקים עילת הפרה של סימן מסחר מוכר הרשום בישראל. אגב, גם לפי דוקטרינת הדילול הפסיקתית שקדמה לתיקון הפקודה, לא ניתן היה לדלל "מוניטין" כשלעצמם, אלא נדרש היה להראות שימוש בסימן המסחר הרשום או בסימן הדומה לו (כפי שהיה בפרשות בקרדי ו-Unilever). אשר לסימן המסחר המוכר היטב Nespresso, הוא אמנם רשום בישראל, אך כאמור – לא נעשה בו (או בסימן המעוצב בדומה לו) שימוש במסגרת הפרסומות מטעם המשיבה.
בשולי הדיון נעיר כי בפני המערערות ניצבת משוכה נוספת במסגרת טענת הדילול. נניח, למשל, שתמונתו של קלוני הייתה – בהסכמתו – סימן מסחר רשום של המערערות ביחס לקפה ומוצריו (ראו סעיף 11(8) לפקודה). אפילו במקרה כזה, ניתן היה לטעון שפרסום מוצרי הקפה של המשיבה באמצעות תמונת כפילו של קלוני (עם כיתוב המבהיר שלא מדובר בקלוני) אינו מדלל המוניטין שמאחורי דמותו ותמונתו של קלוני. הסיבה לכך היא שהשימוש בשני הסימנים – תמונת קלוני ותמונת הכפיל – הוא ביחס למוצרי קפה שאותם משווקים שני הצדדים להליך, ומצויים במוקד התחרות ביניהם. בפסיקה ובספרות קיימים חילוקי דעות ביחס לשאלה האם ניתן לטעון לדילול סימן מסחר, בנסיבות שבהן אין חשש להטעיה, כאשר שני הסימנים המתחרים מוטבעים על סחורה מאותו "הגדר". נטיית הפסיקה כיום היא לשלול את האפשרות לטעון לקיומו של דילול במקרה כזה (עניין אדידס, פסקה 19; עניין אנג'ל, פסקאות 45-44), הגם שמפסיקה מוקדמת יותר עולה עמדה שונה (עניין Unilever, פסקה 26. באותו עניין היה חשש להטעיה, אך בית המשפט היה נכון לבחון את תחולת ההגנה על סימן מוכר היטב ורשום ביחס למוצרים מאותו הגדר, גם בהנחה שלא נדרש חשש להטעיה. וכן ראו כהן, עמודים 471-468). יצוין כי בארצות הברית ובאירופה נקבע במפורש כי ניתן לדלל סימן מסחר גם באמצעות שימוש בו או בסימן הדומה לו על גבי אותו סוג של סחורה, גם כאשר אין דמיון מטעה העולה לכדי הפרה של סימן המסחר. דוגמא יפה לגישה זו מצויה בפסק דין שניתן על ידי בית הדין לערעורים של OHIM (Office for Harmonization in the Internal Market (Trade Marks and Designs)) – הגוף האחראי על מרשם סימני המסחר בתוך האיחוד האירופי. באותו עניין טענה חברת משקאות האנרגיה המפורסמת Red Bull, בין היתר, כי סימן מסחר של חברה מתחרה בשם Red Dog פוגע באופי המבחין של סימן המסחר המפורסם. הערכאה הראשונה קיבלה את הטענה ובית הדין לערעורים דחה את הערעור של Red Dog, תוך קביעה שסימן המסחר דולל – הגם שדובר על טובין זהים. למעשה אף ניתן משקל ניכר לנתון זה (RED DOG / RED BULL et al R-69/2009-1, par. 18, 24-26 (11 January 2010). לדוגמא מארצות הברית ראו Levi Strauss & Co. v. Abercrombie & Fitch Trading Co., 633 F.3d 1158 (9th Cir. 2011). בפסק הדין הוכרה האפשרות של דילול סימן מסחר, ללא חשש הטעיה, במקום שבו שני הסימנים המתחרים הופיעו על גבי מכנסי ג'ינס). כאן, כאמור, איננו נדרשים לדון בעניין זה, הואיל ודמותו של קלוני אינה סימן מסחר השייך למערערות.