לגישת הכנסת ההגנה החוקתית המבססת את הזכות להורות, עניינה בגרעין הזכות – דהיינו ביכולת להביא ילד לעולם – ולא במימוש ההורות בדרך מסוימת דווקא. על כן טוענת הכנסת כי לא ניתן לראות באישה בריאה כדנה, היכולה לממש את הורותה תוך שימוש בביציותיה שלה, כבעלת זכות חוקתית לקבלת תרומת ביציות על מנת להרות מביציותיה של אישה אחרת. הכנסת מוסיפה וטוענת כי הגם שאין כל "התנגדות מוסרית" למתכונת שבה מבקשות העותרות לפעול, החשש מפני ביטולו של סעיף 11 לחוק נובע מעצם הסיכון הגלום בהתערבותו של בית המשפט בחקיקה ראשית באופן שעלול לפגוע במערכת האיזונים בין הרשויות בכלל, ובאיזונים העדינים הכרוכים בנושא תרומת ביציות בפרט. עוד נטען כי המגבלה הקבועה בסעיף 11 לחוק תרומת ביציות אף אינה פוגעת בזכות לשוויון, שכן היא יוצרת הבחנה סבירה והגיונית המגשימה את תכלית החוק, קרי – מתן מענה לבעיית פוריות אצל האישה הנתרמת. בין כך ובין כך, הכנסת סבורה כי תכליתה של הדרישה הקבועה בסעיף 11 להצדקה רפואית היא ראויה ועולה בקנה אחד עם הסדרים נורמטיביים אחרים בתחום הפריון וההולדה; כי מדובר במגבלה מצומצמת יחסית הדורשת כי הנתרמת תסבול מבעיה רפואית כלשהי המצדיקה שימוש בביציותיה של אישה אחרת לשם הולדת ילד (ולאו דווקא מבעיה רפואית המונעת ממנה להתעבר מביציותיה שלה); וכי ההגבלה נוגעת לשוליה של הזכות להורות ולא לליבתה. הכנסת טוענת עוד כי הסעיף המסמיך את ועדת החריגים לסייג את הוראות חוק תרומת ביציות איננו "סעיף סל", אלא סעיף מוגבל המגדיר במדויק את תחום סמכויותיה של הוועדה, ובהקשר זה מדגישה הכנסת כי הצעת חוק תרומת ביציות כללה במקור סעיף חריגים רחב יותר אשר הוחלט להשמיטו. נוכח כל האמור סבורה גם הכנסת כי יש לבטל את הצו על-תנאי שהוצא ולהורות על דחיית העתירה.
דיון
15. המקרה שבפנינו מעורר סוגיות אנושיות מן המעלה הראשונה, והוא שב וממחיש את הפער הקיים בין ההתפתחויות הטכנולוגיות והיכולות הרפואיות המבורכות הקיימות בתחום הפריון והילודה – המאפשרות לזוגות וליחידים ברחבי העולם להגשים את משאלת ליבם ולהביא ילדים לעולם – ובין ההתפתחות האיטית של המשפט הנשרך אחריהן בניסיון לקבוע נורמות מתאימות להסדרתן (על השתרכותו של המשפט אחרי חידושים מדעיים ותפיסות חברתיות משתנות, ראו בהקשרים דומים: בג"ץ 5785/03 גדבאן נ' מדינת ישראל, משרד הבריאות, פ"ד נח(1) 29, 34 (2003); בג"ץ 4077/12 פלונית נ' משרד הבריאות, [פורסם בנבו] פסקה ב' לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין ופסקאות 33-32 לפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז (5.2.2013) (להלן: עניין פלונית); עניין משפחה חדשה, בעמ' 460-459; בג"ץ 566/11 מגד נ' משרד הפנים, [פורסם בנבו] פסקה 4 לפסק דינה של השופטת ע ארבל (28.1.2014) (להלן: עניין מגד); כן ראו והשוו: דנ"א 6407/01 ערוצי זהב ושות' נ' Tele Event Ltd., פ"ד נח(6) 6, 28-22 (2004); ע"א 9183/09 The Football Association Premier League Limited נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 6 לפסק דינו של השופט נ' הנדל (13.5.2012); רע"א 3810/06 י. דורי את צ'יקובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' גולדשטיין, פ"ד סב(3) 175, 196 (2007); דן שינמן "מבטו של סנגור על הגנת ההסתמכות" ספר אור – קובץ מאמרים לכבודו של השופט תיאודור אור 507, 512-510 (אהרן ברק, רון סוקול ועודד שחם עורכים, 2013)).