16. על רקע הדברים האמורים, ובהתאם לתכלית זו יש להבין ולקרוא את סעיפי החוק. אכן, החוק מבקש לייחד את הוראותיו ולהגביל את השימוש בתרומת ביציות בהתאם להסדריו בלבד. כך קובע סעיף 4 לחוק תרומת ביציות:
4. ייחוד הוראות החוק
(א) לא יבצע אדם שאיבת ביציות מתורמת, טיפול מעבדתי בביציות, הקצאת ביציות למטרת השתלה או למטרת מחקר, או השתלת ביציות, אלא לפי הוראות חוק זה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שאיבת ביציות מגופה של אם מיועדת, על הטיפול המעבדתי בביציות שנשאבו כאמור ועל השתלתן בגופה של אם נושאת, לצורך ביצוע הסכם לנשיאת עוברים, לפי חוק ההסכמים.
כמו כן קובע סעיף 6(ב) לחוק תרומת ביציות כי:
6. הגבלות לעניין שאיבת ביציות והשתלתן
(א) לא יבצע אדם טיפול רפואי בתורמת מתנדבת במטרה להבשיל ביציות לשם שאיבתן לצורך השתלה, אלא לאחר שהתקבל אישור לשאיבת הביציות מגופה של התורמת לפי הוראות סעיף 12.
(ב) לא תבוצע השתלת ביציות אלא בגופה של נתרמת, או בגופה של אם נושאת שהתקשרה עם נתרמת בהסכם לנשיאת עוברים לפי חוק ההסכמים.
17. סעיפים אלו יש לקרוא, כאמור, על רקע תכליתו של חוק תרומת ביציות, ועל רקע יתר סעיפיו. מכאן יש להבינם כמייחדים את הוראות החוק לכל מקרה העוסק בתרומת ביציות, דהיינו מקרים בהם אישה נותנת מביציותיה לאדם אחר, על מנת שאותו אדם, ולא התורם עצמו, יהפוך להורה של הילד שייוולד מהביצית הנתרמת ולאדם המגדל אותו. פרשנות זו מתיישבת עם לשון החוק, הוראותיו ותכליתו. פרשנות אחרת, מקיפה יותר, המחייבת את תחולת הסדרי החוק על כל שאיבת והשתלת ביצית שהיא, היתה מביאה למצב אבסורד בו לא ניתן לבצע הפריות חוץ גופיות בנשים אשר ביציותיהן תקינות לחלוטין, ואשר מעוניינות לשאוב ביציות אלו ולהשתילן ברחמן על מנת להיות אימהות היילוד, שהרי לא יתקיים בהן סעיף 11 לחוק תרומת ביציות. מובן שפרשנות כזו אינה יכולה להתקבל.
המסקנה היא כי המקרה הנידון, בו העותרת 1 מבקשת לשאוב מביציותיה התקינות, להפרותן, ולהשתילן ברחמה של בת זוגה, וזאת לא לצורך תרומה אלא על מנת שהעותרת 1 עצמה תגדל את הילד שייולד (יחד עם העותרת 2 שתלד את הילד); מקרה זה אינו נכלל בחוק תרומת ביציות ואינו יוצר לגביו הסדר שלילי.
סיכום ביניים
18. מסקנתנו היא כי על מקרה בו אישה רוצה לשאוב ביציות על מנת להפרותן ולהשתילן ברחם בת-זוגה, כאשר שתי הנשים ישמשו אימהות לתינוק שייוולד (למצער אימהות במובן החברתי וכוונתן של הנשים לגדל במשותף את הילד), לא חל חוק הפונדקאות ואף לא חל חוק תרומת ביציות. המקרה אינו מוסדר באף אחד מחוקים אלו ואינו שולל אותו. הדרא קושיא לדוכתא. איזה הסדר חוקי חולש על המקרה? לטעמי, התשובה לכך פשוטה. מאחר שאף אחד מחוקים אלו אינו חל על המקרה, יחול על המקרה ההסדר שחל עליו עד היום, למצער בהתאם לעמדתה של המדינה ושל היועץ המשפטי לממשלה. הסדר זה הוא שילוב בין החלת הנורמות הקבועות בתקנות בריאות העם, וזאת לצד הסמכה הנובעת מהיעדר הסדרה חוקית בעניין. אבהיר את הדברים.