* עם זאת, ניתן לאסור שימוש בביציות, אף שהופקו בהליך הקבוע בתקנות, מקום שהדבר עומד בסתירה ל"תקנת הציבור", כגון כשהדבר נעשה תוך ניצול מצוקה או לצורך סחר בביציות.
* מקום שמדובר בתרומה בין בנות זוג, כמו המקרה נשוא הפניה למשרד הבריאות, אין לראות בכך מעשה העומד בסתירה לתקנות הציבור, ויש לאפשר את התרומה.
*היועץ המשפטי לממשלה הדגיש, כפי שהובהר כבר בעבר בסוגיות אחרות הנוגעות לזכויות בני זוג מאותו מין, כי אין לראות בעמדה זו משום יצירה או הכרה בסטטוס משפחתי חדש. שאלות של סטטוס ראוי להן כי יוכרעו ויוסדרו על ידי המחוקק.
..."
ואמנם, בהתאם להנחיה זו, התאפשרה השתלת ביצית של אישה בבת זוגה, במקרה שהראשונה עוברת טיפולי הפריה. הנחייה זו של היועץ המשפטי לממשלה נכונה וראויה, ולטעמי עודנה תקפה לאור מסקנתי כי אין כל הסדר חוקי אחר החל או השולל את הסיטואציה שהובאה בפנינו.
21. יוער כי במסגרת עתירות שהוגשו בעבר הוכר הקושי בדבר קביעת הסדרים משמעותיים ורגישים של טכניקות הולדה בתקנות ולא בחקיקה ראשית. כך למשל הוגשה עתירה שתקפה את תקפות תקנות 11 ו-13 לתקנות בריאות העם, אשר אסרו למעשה שימוש באם פונדקאית בישראל לצורך הבאת ילד לעולם, והטילו הגבלות על השתלות ביצית מתורמת. המדינה הסכימה כי התקנות תבוטלנה. אציין כי ביטול התקנות הושעה לתקופת זמן מסוימת אשר איפשרה הסדרת הסוגיה בחקיקה ראשית (ראו בג"ץ 5087/94 זברו נ' שר הבריאות [פורסם בנבו] (17.7.95); כן ראו בג"ץ 1237/91 נחמני נ' שר הבריאות (לא פורסם), [פורסם בנבו] שם אישרה המדינה לבסוף לבני הזוג נחמני לבצע הפריה חוץ גופית בישראל להשתלה בגופה של פונדקאית בחו"ל). בעתירה נוספת נתקפה תקנה 8(ב) לתקנות בריאות העם אשר יצרה הבחנה בין הדרישות להשתלת ביצית אצל אישה נשואה לבין הדרישות להשתלת ביצית אצל אישה רווקה. בהסכמת המדינה בוטלה אף תקנה זו ונקבע כי יחול הסדר שוויוני (ראו בג"ץ 998/96 ירוס-חקק נ' מנכ"ל משרד הבריאות [פורסם בנבו] (11.2.97)). בעניין בנק הזרע נשמעה ביקורתו הנוקבת של בית המשפט כי נושא תרומות הזרע ובנק הזרע אינו מוסדר בחקיקה ראשית (עניין בנק הזרע, פסקה לח לפסק דינו של השופט רובינשטיין; פסקה 33 לפסק דינה של השופטת ברק-ארז).
22. הנה כי כן, תפיסתו העקרונית של בית משפט זה היא כי יש לעגן בחקיקה ראשית את השימוש בטכניקות הולדה מלאכותיות. קל וחומר אמורים הדברים באשר לנושאים שלא הוסדרו כלל בחקיקה ראשית או משנית. עם זאת, נראה כי עמדתו העקרונית של בית המשפט נטתה לאפשר שימוש בטכנולוגיות הפריה מלאכותית בהעדר הסדר חקיקה ראשית האוסר זאת, ובהעדר פגיעה בזכויות צד שלישי או באינטרסים כבדי משקל אחרים. "בימינו, שהטכנולוגיה עשויה להיות לעזר לאדם גם במקום שהטבע כדרכו אינו עומד לו, נדרש נימוק מכריע שלא לאפשר לאישה להיעזר באותה טכנולוגיה" (עניין משפחה חדשה, בעמ' 447). וכך אף הדגישה השופטת פרוקצ'יה בהקשר לזכותו של אסיר לבצע הפרייה מלאכותית עם בת-זוגו: