5. הנסיבות המתוארות לעיל, יחד עם האפשרות העומדת בפני העותרות לממש את רצונן מחוץ לישראל, מובילות למסקנה כי אין הצדקה, לעת הזו, להתערבות בחקיקה ראשית. במקרה דנן, נקיטה בדרך יוצאת הדופן של קריאה לתוך החוק כמוה, כמעט, כמתן הנחיה לוועדת החריגים לחרוג מהחוק בעניינן של העותרות, בנסיבות בהן אין לכך מקום. קושי נוסף בנקיטה בדרך זו הוא, שלהרחבת סמכויות ועדת החריגים, כמוצע על-ידי חברתי, עשויות להיות השלכות רוחב החורגות מעניינן הפרטני של העותרות ושל זוגות כמותן. מדובר, לדעתי, בשינוי מהותי בחוק, אשר ספק אם ראוי לעשותו בדרך של "reading in".
6. זאת ועוד: אפילו היינו מתערבים בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק הפונדקאות), וקובעים כי הביטוי "הורים מיועדים" שבחוק זה כולל לא רק בני זוג שהם איש ואישה, אלא גם אישה ואישה (ואני נוטה לקבוע כך; ראו גם: תזכיר חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הגדרת הורים מיועדים וביצוע הסכם מחוץ לישראל), התשע"ד-2014), לא היה הדבר מועיל לעותרות: חוק הפונדקאות משקף מודל בו הקשר בין הפונדקאית ליילוד מתנתק עם הלידה, ואילו העותרות מבקשות לממש סוג אחר של הורות, שבו האם הנושאת את ההיריון, יחד עם האם הגנטית, ישמשו יחד כאמהות ליילוד. חוק הפונדקאות אינו המסלול המתאים לעניינן של העותרות.
7. חברתי השופטת ארבל הדגישה בחוות דעתה הרגישה את רצונה של העותרת 1 בילד משלה. לעניין הדרך המשפטית בה נקטה השופטת ארבל, מקובלים עליי דברי חברי השופט רובינשטיין בפסקאות כ"ד-כ"ו לחוות דעתו.
8. סיכומו של דבר: עם כל האמפתיה לרצונן של העותרות להביא ילד לעולם בדרך המסוימת שהוצעה על ידן, לרבות ביצוע התהליך כולו בישראל, סברתי שלא ניתן להיעתר למבוקשן. ביכולתן, עם זאת, לנקוט בדרך לה היה מוכן משרד הבריאות להסכים.
המשנָה לנשיא
השופט ס' ג'ובראן:
1. הסוגיה שלפנינו אינה פשוטה להכרעה. מזה נוגעת היא בלב הווייתו של אדם: הרצון להיות הורה; מזה נוגעת היא בלב הוויית החברה: הסדרת אורחותיה באמצעות כללי הדין. העתירה המתוקנת מבקשת לתקוף הוראות דין שונות בשני חוקים אשר לטענת העותרות מגבילות את יכולתן לממש את רצונן להורות משותפת ביולוגית-גנטית באמצעות שימוש בטכנולוגיות פריון מלאכותיות. האחד, חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק הפונדקאות). השני, חוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 (להלן: חוק תרומת ביציות). המחלוקת היא, בקצרה, האם ניתן, בנסיבות המקרה, לאפשר לעותרות את מבוקשן וזאת חרף מגבלות הדין.
2. אני מסכים לפסק דינו של חברי השופט רובינשטיין, על פיו אין בידינו להיעתר לבקשת העותרות. כמו חברי סבור גם אני כי אין כיום דרך חוקית למלא את משאלת לבן, ולא אוסיף אלא מספר הערות קצרות.