דעת הרוב נכונה היתה לראות בכך, בנסיבות, תשובה מספיקה לבעיה. אני בכל הכבוד, סבור אחרת משני טעמים:
(א) סעיף 22(ד) לחוק הביציות קובע כדלקמן:
"ועדת החריגים רשאית לאשר הוצאת ביציות שנשאבו בישראל מגופה של מטופלת לשם השתלתן מחוץ לישראל, אם שוכנעה שהביציות נועדו להשתלה בגופה וכי קיימת הצדקה לאשר את השתלת הביציות מחוץ לישראל".
(ההדגשה שלי – ח"מ).
הנה כי כן, לכאורה, התנאי שוועדת החריגים שוכנעה שהביציות נועדו להשתלה בגופה של המטופלת – כפשוטו איננו מתקיים פה, ומכאן שהעברת העניין לחו"ל פועלת בעיקר כדי "להרחיק את העדות" לחריגה, מה גם שהעתקת הפתרון לחו"ל מכבידה ביותר.
(ב) קונסטיטוציונית – אין זה ראוי ואין זה מידתי לשלוח אזרח ישראלי לחו"ל להסדרת זכויותיו החוקתיות. בהקשר זה זעקתה של העותרת (שהיא גם קצינה בצה"ל), אשר קראה לנו מדם-ליבה שלא נקבל את הפתרון החלקי שהוצע לעותרות ע"י המשיבים – עדיין מהדהדת באזני, מה גם שלשיטתי היא צודקת לא רק רגשית, אלא גם משפטית.
מהו איפוא הפתרון הנכון? על כך ארחיב את הדיבור מיד בסמוך.
6. נראה לי שאישור בקשתן של העותרות יכול היה לבוא לכדי פתרון במסגרת סמכותה של ועדת החריגים מכח סעיף 22(א)(2) לחוק הביציות, הקורא כדלקמן:
"ועדת החריגים רשאית לאשר שאיבה, הקצאת ביציות למטרת השתלה, או השתלה של ביציות, כאשר התורמת מייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסוימת, אם שוכנעה כי התקיים המפורט להלן, לפי העניין:
... (2) לעניין תורמת המייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסוימת שאינה קרובת משפחתה – קיימים טעמים דתיים או חברתיים המצדיקים תרומת ביציות כאמור".
בסעיף קטן זה אין מגבלות מן הסוג שהוכלל בסעיף 22 (ד) לחוק הביציות הנ"ל. מעבר לכך הפרשנות שהתקבלה בדעת הרוב דחוקה הרבה יותר. יתר על כן, כפי שהראה חברי, השופט א' רובינשטיין בפיסקה י"ב לחוות דעתו – בדיוני ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, שדנה בהצעת החוק של חוק הביציות לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית התבטא יו"ר ועדת המשנה, חה"כ פרופ' אריה אלדד, כי סעיף זה נותן פתח טוב לזוגות נשיים חד-מיניים.
בדרך זו ניתן היה איפוא להיענות למבוקש ע"י העותרות ולקבל, במובן זה, את עתירתן (עדיין היתה נשארת בעינה הסוגיה של מעמד הילוד על פי סעיף 42 לחוק הביציות ואולם לנושא זה – ניתן למצוא פתרונות חקיקתיים (ראו והשוו למצב בבריטניה – סעיפים 42 עד 46 ל-Human Fertilisation and Embryology Act 2008), או פסיקתיים (ראו: דעת הרוב ב-בג"צ 566/11 דורון ממט נגד נ' משרד הפנים [פורסם בנבו] (28.01.2014). יחד עם זאת סוגיה זו לא נכללה ע"י העותרות בגדר עתירתן).