בג"ץ 6569/11 – דיון והכרעה
26. עתירה שנייה זו, כפי שהטעמתי לעיל, אינה כורכת בתוכה סוגיות הקשורות למתן מעמד בישראל, ונוגעת היא רק לסוגיית רישום ההורה השני במרשם. לפיכך, הטענות בעתירה זו נוגעות למעשה לשתי העתירות שלפנינו, שכן גם אם יקבלו העותרים בעתירה הראשונה (בג"ץ 566/11) את מבוקשם, כך שילדם יקבל מעמד בישראל ואביו הביולוגי ירשם כאביו של הילד במרשם האוכלוסין, עדיין תיוותר שאלת רישומו של ההורה הלא-ביולוגי במרשם האוכלוסין.
27. העתירה ב-בג"ץ 6569/11 עוסקת בסוגיית הרישום בלבד, והצו על תנאי שניתן בה מורה למשיבים ליתן טעם "מדוע לא ירשמו את שני העותרים כאחד כהוריה של הקטינה". בפתח הדברים יש להבהיר אפוא, כי היות שמדובר בשאלה הנוגעת לנושא רישום ההורה השני במרשם בלבד, החששות עליהם הצביעו המשיבים בנוגע להליך פונדקאות חו"ל, כגון חשש מסחר בילדים או מניצול נשים פונדקאיות, וכן החששות ממתן מעמד למי שאינו זכאי לכך – כלל אינם מתעוררים בעתירה זו. על פי הנוהל שמפעילים המשיבים, כאמור, עניינים אלו מקבלים ביטוי בדרישות שונות, כגון הדרישה להוכחת הדין הזר, הדרישה להסכמת הפונדקאית וכן הדרישה האמורה לבדיקה גנטית, אשר קודמות כולן לשלב בו מתעוררת שאלת רישום ההורה השני במרשם. השיקולים הנוגעים למניעת סחר בילדים, למניעת פגיעה בנשים פונדקאיות ולמניעת מתן מעמד בישראל למי שאינו זכאי לו – אינם שיקולים רלבנטיים בעתירה שנייה זו. בשלב בו עסקינן כעת הילד הוא כבר אזרח ותושב ישראל, ושאלת רישום ההורה השני מתבססת על הוראות חוק המרשם בלבד, ועל הכללים שפותחו בפסיקתנו לגביו.
28. ההבחנה בין הכללים החלים בנסיבות של מתן מעמד ורכישת אזרחות, בהם דנו לעיל, לבין הכללים החלים בנוגע לרישום שני במרשם אינה חדשה, ועמד עליה בית משפט זה בפרשת ויס הנזכרת. בפרשת ויס עמדו לביקורתו של בית המשפט שני נהלים של משרד הפנים, האחד הנוגע למתן מעמד לילד שנולד בישראל לאזרח ישראלי ואזרחית זרה ("נוהל המעמד"), והשני הנוגע באופן כללי לרישום פרט האבהות במרשם על יסוד הצהרת האב ("נוהל הרישום"). בדומה לענייננו, אף לנגד עיני בית המשפט שם עמד ההבדל בין הנוהל הראשון, הכורך עימו שאלה של מתן מעמד, לבין הנוהל השני, שעניינו "רישומי" גרידא. וכך הטעימה שם חברתי השופטת ע' ארבל, בדברים שכמו נאמרו לענייננו שלנו:
"לטעמי יש לעשות הבחנה בין שני הנהלים העומדים לביקורתנו השיפוטית. נוהל הרישום, כשמו כן הוא, עניינו ברישום בלבד... לעומת זאת נוהל המעמד עוסק למעשה בהקניית מעמד לקטין שנולד...