המשיבים הבהירו בעמדתם העדכנית כי ההבדל המעשי בין "צו אימוץ" ל"צו הורות פסיקתי" איננו ניכר, וכי שני ההליכים מחייבים לשיטתם קבלת תסקיר של עובד סוציאלי בטרם יינתן הצו, הליך שלגישתם אף עלול להיות ממושך יותר בנסיבות של פונדקאות חו"ל. בהתאם להמלצתנו, בחנו המשיבים אם ניתן יהיה לקצר את ההליך למתן צו כאמור או להקל עליו בבית המשפט לענייני משפחה. המשיבים הבהירו כי מעתה והלאה הליכים למתן צו (בין אם צו אימוץ ובין אם "צו הורות פסיקתי") יוכלו להתחיל מייד לאחר לידת הילד, ללא תקופת המתנה כלשהי. עוד ציינו המשיבים כי עד למתן צו זה יוכל ההורה הלא-ביולוגי להתמנות כאפוטרופוס לילד, והמדינה תיתן ככלל את הסכמתה לכך, בהתקיים התנאים הקבועים בדין.
בהודעה מעדכנת נוספת מטעמם (מיום 13.6.2013) פירטו המשיבים את התנאים שבהתקיימם יסכימו – עד להשלמת הליכי החקיקה – למתן "צו הורות פסיקתי" כאמור. המשיבים ציינו כי ידרשו (1) שהמרפאה בה בוצע הליך הפונדקאות בחו"ל תוכר על ידי ועדה בין-משרדית, אשר עבודתה תחל בהקדם ודרישותיה יפורסמו בהודעה לציבור; (2) כי הסכם הפונדקאות עומד בתנאים שונים, המגנים על הפונדקאית, על הילד ועל ההורים המיועדים; (3) כי יינתן אישור של המרפאה שהביצית אינה של הפונדקאית; ו-(4) כי הפונדקאית תחתום על הסכמה מדעת למסירת התינוק להורים המיועדים. עוד הבהירו המשיבים כי ידרשו (5) תסקיר שיערך על ידי עובד סוציאלי, וציינו כי עריכתו של תסקיר שכזה עשויה לארוך זמן ממושך ביחס לתסקיר המבוצע בהליכים לפי חוק הפונדקאות הישראלי. המשיבים הדגישו בהודעתם כי אין להם התנגדות לכך שההליכים הנוגעים ל"צו ההורות הפסיקתי" יחלו עוד לפני לידת הילד.
25. בתגובתם להודעות המעדכנות טוענים העותרים בבג"ץ 6569/11 כי העמדה החדשה, גם אם יש בה התפתחות מסוימת, איננה נוגעת לסוגיית הרישום עליה נסבה עתירתם. לגישתם, כאמור, בנסיבות ענייננו חלה חובה על פקיד הרישום לרשום את ההורה השני במרשם, ללא קיום הליך אימוץ או מתן צו הורות. העותרים מציינים כי יש דמיון רב בין צו ההורות הפסיקתי (אשר המשיבים הודיעו כי הם נכונים "להסתפק" בו), למתכונת הקיימת של צו אימוץ; וממילא, לשיטתם, אין בכך כדי לשנות מן הטענות שטענו בעתירה בנוגע לחובת פקיד הרישום לרשום את ההורה השני במרשם. על כן שבים העותרים ומבקשים להפוך את הצו על תנאי למוחלט.
העותרים בעתירה הראשונה (בג"ץ 566/11) הגיבו אף הם להודעותיה המעדכנות של המדינה בעניין "צו ההורות הפסיקתי", אשר עשויות כמבואר להשפיע על עניינם לאחר שילדם יקבל מעמד בישראל. העותרים בירכו על הנכונות ליתן צו מסוג זה חלף צו אימוץ, אולם הביעו חשש שהתנאים שציינו המשיבים יערימו קשיים על המבקשים לקבל צו כאמור. העותרים ציינו כי כל עוד קיימת דרישה לעריכת תסקיר לאחר הלידה, הרי שדרישה זו עלולה לארוך זמן רב, וניתן לקצר את ההליכים אף יותר באמצעות עריכת תסקיר טרם הלידה. עוד ציינו העותרים כי אין מקום להתנות את הרישום בכך שהוא יתבקש בד בבד על ידי שני העותרים (דרישה שנזכרה בהודעת המשיבים הראשונה), וכי יש לאפשר לעשות זאת במועדים שונים.