54. בשנת 2005 במסגרת ע"א 10280/01 ירוס- חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 10.1.05) פסק דינו של כבוד השופט אהרן ברק. בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי המערערות יכולות לאמץ זו את ילדיה של זו. בשנת 2014 מצא מודל זה עיגון בפסיקתו של בית המשפט העליון בבג"ץ 566/11 ממט נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 28.1.14) (להלן - "עניין ממט"). המעיין בפסק הדין לא יוכל להתעלם מהאמביוולנטיות של המחוקק בסוגיית ההורות ה"ביולוגית" למול ההורות המשפטית. שורות רבות הוקדשו על-ידי שופטי ההרכב לדיון בפער שנוצר בין "הורות פרוצדורלית" ל"הורות מהותית". חלקם סברו כי "דרך המלך" במקרים בהם המדינה אינה מכירה בקשר הורי כלשהו בין בן הזוג לילד, צריכה להיות "צו הורות פסיקתי". זהו הליך פשוט ומהיר יחסית, קל וחומר ביחס להליך של אימוץ. פסק הדין קבע כי בהליכי פונדקאות חו"ל, לאחר הוכחתו של קשר גנטי, בהתאם לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000, יוכל בן הזוג של ההורה הגנטי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולעתור למתן "צו הורות פסיקתי".
55. בטרם אמשיך, ברצוני להתייחס לדבריו מאירי העיניים של כב' השופט ג'ובראן בעניין ממט. בהתייחסו למצב האבסורדי ולחוסר השוויון בפניו ניצבים בני זוג מאותו המין הנדרשים להסדרים אלה, יפים דבריו בעמוד 42 לפסק הדין פסקה 9:
"... אף במקום בו הסדר כללי מוביל בפועל לתוצאה המשפיעה בעיקר על קבוצת אוכלוסייה מוחלשת, יש לבחון את שאלת ההפליה במישור התוצאתי, קרי, יש לבחון האם ההסדר יוצר בפועל הפליה של קבוצה מוחלשת, ואם כך הדבר, האם ההפליה עומדת במבחני פסקת ההגבלה. הטענה כי די בקיומו של כלל "עיוור" לנטייה מינית, מבלי להתחשב בהשפעתו בפועל, אינה מתיישבת עם המבחנים לבחינתו של שוויון בשיטתנו המשפטית (ראו: רע"א 8821/09 פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ [פורסם בנבו] (16.11.2011); עע"מ 343/09 הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות נ' עיריית ירושלים [פורסם בנבו] (14.9.2010); בג"ץ 7052/03 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים [פורסם בנבו] (14.5.2006), פסקה 46 לחוות דעתו של הנשיא א' ברק ופסקה 16 לחוות דעתי)".
בניגוד לזוגות הטרוסקסואלים הרשאים לפנות להליכי פונדקאות בישראל, בני זוג מאותו המין חסומים בפני אפשרות זו (ראו: פסקה 9 לעיל), מצב המותיר אותם בעמדת נחיתות. המנגנונים המשפטיים הקיימים לכינונה של הורות משפטית יוצרים בפועל תוצאה מפלה, שכן בכולם נדרש הורה הלא-ביולוגי לאמץ את ילדו. עוד לעניין זה בפסקה 7 ו-10 לפסק דינו של כב' השופט ג'ובראן בעניין ממט:
"כך, יכולים זוגות הטרוסקסואלים להוליד ילד באמצעות הריון בת הזוג, בישראל או בחו"ל, והם לא ידרשו להוכחת ההורות מעבר לאמור בתעודת הלידה (ואם הם נשואים, עצם רישום האב בתעודת הלידה די יהיה בו כדי להוכיח את אבהותו). הם יכולים גם להוליד ילד בסיוע פונדקאית בישראל, ואז יוכלו לרשום את ההורות באמצעות צו הורות בדרך הקבועה בחוק הסכמים לנשיאת עוברים. רק מיעוטם של הזוגות ההטרוסקסואלים, שמסיבות שונות בחר לקיים הליך פונדקאות בחו"ל, יחויבו בהליך האימוץ".
"מדיניות כללית זאת, הדורשת בכל אחד ממסלולי ההורות האפשריים, בישראל ומחוצה לה, מבני הזוג בני אותו המין להוכיח את "אמיתות" הורותם בבית משפט, ובו בזמן יוצרת "חזקת אמיתות" להורות של הורים הטרוסקסואלים היא מדיניות מפלה. היא מעצבת את ההורות של בני הזוג בני אותו המין כהורות בספק, הורות חשודה, הדורשת "מתת" מיוחד של המדינה בדמות ההכרה בה. מדיניות זו מבקשת לעצב את הזוג ההטרוסקסואלי כ"טבעי", אשר לשם התערבות בהורותו על המדינה נטל כבד להוכיח את אי כשירות ההורים... מדיניות מפלה זו, לצד הפגיעה העמוקה בכבוד ובשוויון, פוגעת גם בזכות החוקתית הקיימת לכל אדם לחיי משפחה. היא מתייגת קבוצת אוכלוסייה שלמה כמי שעל-פי טבעה אינה כשירה להורות, כל זמן שלא הוכח אחרת. תפישה זו זכתה כבר בעבר לביקורתם של בתי המשפט (וראו תמ"ש (ת"א) 38-12 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו] (9.11.2012), פסקאות 65-64, שם ציין בית המשפט כי "אין בידי לקבל את הטענה המשתמעת של ב"כ היועמ"ש [...] המטילה דופי כללי בתובעים [...] הטלת הדופי בתובעים אין לה מקום"). אף לגישתי, אין לקבלה".
56. המסלול של "צו הורות פסיקתי" החל תופס תאוצה. כך, מספר חודשים לאחר פסק דין ממט, פורסם פסק דינו של כב' השופט פוגלמן, אשר תמך אף הוא במתווה של "צו הורות פסיקתי" לעיגון היחסים בין בני זוג חד-מיניים לבין ילדיהם (ראו: בע"מ 4890/14 פלונית נ' פלונית (פורסם בנבו, 2.9.14) פסקה 7-8 לפסק הדין). ביום 8/2/15, פורסמה עמדתו של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה במסגרתה נקבעו מספר קריטריונים הנדרשים לצורך קבלה של "צו הורות פסיקתי" כפי שהובא לעיל.