86. ועתה אדרש להשיב לשאלות שנשאלו בתחילת הפרק: כיום, ניתן להכיר בהורות הסכמית המזכה במתן צו הורות פסיקתי אף בלא כל זיקה ביולוגית או פיזיולוגית לילד ובתי המשפט נדרשים לכך מידי יום ביומו. התשתית הונחה זה מכבר וכל שנותר עתה, הוא ליתן לתשתית זו הכרה משפטית הולמת. מידי יום ביומו, מגיעים לפתחו של בית המשפט זוגות בעלי מגדרים שונים וזהויות מיניות מגוונות, במטרה לאשר הסכמים שנחתמו ביניהם וליתן להם תוקף משפטי מחייב. אך גם אם אין הסכם חתום בכתב ניתן ללמוד על קיומו של ההסכם מכוח ההתנהגות והתנהלות הצדדים בפועל.
87. בשולי פרק זה, אין לי אלא להצטרף לקריאות רבות שהופנו למחוקק על מנת שיסדיר את סוגית ההורות נוכח היעדר חקיקה או פסיקה עקיבה בעניין, ובשל פיתוחם המואץ של טכנולוגיות ההולדה וקשרי המשפחה החדשה. ברי, טוב יהיה לו תהא סוגיה זו מוסדרת בחקיקה. (ראו בעניין זה אף את קריאתה של כב' השופטת גאולה לוין בתמ"ש (משפחה ב"ש) 50399-12-12 מדינת ישראל נ' פלונית [פורסם בנבו, 11.5.13).
88. לעניות דעתי, ניתן ואף רצוי לקבוע אדן נוסף של הורות - "הורות הסכמית", שביכולתה להצטרף לכל יתר הזיקות הקיימות ואף לעמוד בזכות עצמה. השכלול בדבר ההורות ההסכמית מתבצע הלכה למעשה, מהרגע בו הרעיון להורות הופך להיריון - המדובר בנקודת אל חזור, כך שגם אם בנות הזוג או בני הזוג ייפרדו עוד טרם הלידה, לא יהיה בכך כדי להוריד במאומה מאחריותו של הטוען להורות כלפי העובר ולימים אף לילד שייוולד. המדובר באגד זכויות וחובות הכרוך אחד בשני מעצם טיבו. מהרגע שנוצר הריון, צד אינו יכול להשתחרר מההסכם, בדיוק כמו שהורה בעל מטען גנטי אינו יכול להשתרר מההורות שלו. יחד עם זאת, יש להדגיש, כי כל עוד אין הריון ניתן להשתחרר מההסכם. טובת הילד היא הדבר העיקרי שיעמוד לנגד עיני בית המשפט בכל הכרעה בשאלה שתגיע לפתחו.
89. משכך, נראה כי בנקודה זו ענינו על השאלה הראשונה ועתה, ניתן לעבור וליתן מענה לשאלה השנייה:
האם ניתן ליתן צו הורות פסיקתי גם במהלך ההיריון - כך שתחולתו תהא מיום הלידה? האם יש להורים לעתיד לבוא זכויות וחובות כלפי העובר - האם להורה יש אחריות לילדו עוד טרם הלידה, קרי, מהמועד בו החלום והמאמצים להיות הורה מתחילים להתממש והופכים מרעיון להיריון?
90. לו יתקבל האדן הנוסף בדבר הורות הסכמית, אזי ניתן בנקל להשיב על שאלה זו בחיוב, היות ויש בכך כדי להשוות את מעמד הטוען להורות להורה הביולוגי כבר מרגע היווצרות העובר- כך שכל הזכויות והחובות שיש להורה הביולוגי על העובר יפים גם לטוען להורות. כך גם במקרה שלנו ניתן לומר כי לתובעת 2 היו זכויות שוות כמו לתובעת 1 במהלך כל ההריון כלפי העובר ולכן ניתן היה ליתן צו הורות מיד עם הלידה. לו הטיעון בדבר אדן נוסף של הורות הסכמית יתקבל – אזי יהיה בכך כדי להשוות את מעמדם של הטוענים להורות להורים הביולוגים, ואף להשוות אותם לאותם מקרים בהם האישה בהריון מתרומת זרע בשל עקרות אצל בן זוגה, אזי לאחר הלידה בן הזוג נרשם ללא כחל ושרק כהורה במשרד הפנים וזאת באמצעות הצהרה בלבד. בנסיבות כאלה, איני רואה הבדל בין התובעות לבין האב שאינו בעל מטען גנטי אך זוכה להירשם באמצעות הצהרה בלבד במשרד הפנים.