82. במאמר נוסף של יחזקאל מרגלית "ככה לא בונים הורות הסכמית" שפורסם באתר של הקתדרלה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא וכן במבזקי הארות פסיקה 46, יולי 2015 עמודים 5-19, מתחבט פרופ' יחזקאל מרגלית בשאלה - "האם בשלו התנאים בישראל להכרה בהורות ההסכמית כמכוננת הורות משפטית בלא כל זיקה ביולוגית, גנטית או פיזיולוגית לילד". המעיין במאמר ילמד, כי אף בהתאם לפסיקה הנוהגת כבר עתה בבתי המשפט השונים, קיימת שחיקה במעמדו האקסקלוסיבי של היסוד הגנטי לטובת היסוד ההסכמי. בתי המשפט כבר מכירים, הלכה למעשה, באדן של הורות ההסכמית, ככזאת העומדת על רגליה ((לשם הדוגמה ראו: בג"ץ 4077/12 פלונית נ' משרד הבריאות (פורסם בנבו, 5.2.2013); בג"ץ 5771/12 משה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים (פורסם בנבו, 18.9.2014); בג"ץ 566/11 ממט-מגד נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 28.1.2014); בג"ץ פולטורצקי נ' מדינת ישאל (פורסם בנבו, 12.9.2013)).
83. המעיין בחוק הפונדקאות ילמד, כי הלכה למעשה נוצרת הורות על ידי הסכם הנכרת בין האם הנושאת לבין ההורים המיועדים. ניתן לאמץ את המודל המופיע בפרק ב במסגרת חוק הפונדקאות, תוך ביצוע התאמות נדרשות כמובן, וליצור מנגנון מתאים להורות הסכמית, שלפיה ניתן יהיה להגיש הסכם כזה לוועדה או לבית המשפט על מנת לאשרו מבעוד מועד.
84. לסיכום סוגיה זו אומר, כי אין ספק שהמסע לעבר ההורות הוא משמעותי, חשוב, עוצמתי ומהווה נדבך מרכזי בהליכי גיבוש זהותנו כבני אדם בוגרים. ככל שתוכר הזכות להורות מכוח "הורות הסכמית", לא ניתן יהיה להפלות משפחות אלטרנטיביות או יחידים, שכל רצונם הוא להביא ילד לעולם. יש שיאמרו כי קביעה מעין זו, אינה מציבה לנגד עיניה את עיקרון טובת הילד. אמרות אלה אינן מקובלות עלי שכן הכמיהה להורות, נשענת בעיקרה על יצר ההמשכיות, על הרצון להשאיר זכר לאחר לכת מהעולם ועל הרצון לממש את פרי האהבה באמצעות הבאת ילד משותף לעולם. כאשר אנו מביאים ילד לעולם אנו קודם כל ולפני הכל, מגשימים רצון וכמיהה אישית פנימית של כל אחד מאתנו. מה אם כן, מקנה לנו כחברה את הזכות לשלול אפשרות זו מאלה הבוחרים לחיות שלא במסגרת הנורמטיבית הרווחת?
85. בבע"מ 118/14 לעיל, ציין כב' השופט הנדל, כי הסכמים בין זה הטוען להורות לבין יתר המעורבים ישפיעו במישרין על הילוד, אשר אינו צד להסכם. הם שיובילו ללידתו ויעצבו את חייו (ראו: עמ' 27 לפסק הדין). אכן, בפרשת נחמני, קבעה כב' השופטת דורנר כי "הסכם בעניין הולדת ילדים אינו חוזה..." וכי "עשיית חוזה להולדת ילדים מנוגדת לתקנת הציבור" (ראו: עמ' 712 לפסק הדין). אך בל נשכח כי מאז ניתן פסק דין נחמני חלפו למעלה משני עשורים וכי עתה, הגיעה העת להתמודד עם הסוגיה. מהאמור לעיל, נראה כי בשלה הקרקע לקבוע הורות הסכמית כאדן נוסף לקביעת הורות משפטית וזאת, בדומה לפסק הדין שניתן במדינת קנזס, אשר קבע באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי חוזה הורות המבוסס על הסכמה משותפת, אינו נוגד את תקנת הציבור ונותן מעמד בכורה להסכם ההורות. טובתו של הילד מחייבת כי בחייו יהיו שני הורים ואין מגדרם משנה לעניין זה. את הפלטפורמה ליצירת ההסכם, ניתן להקיש מחוק הפונדקאות ומחוק יחסי ממון בשינויים המחייבים כמובן.