119. בנוסף, בכנסת ה-20 הועלתה הצעה לתיקון חוק מרשם האוכלוסין (רישום בת זוג או בן זוג כהורה), התשע"ז-2017. במסגרת הצעת החוק, הוצע לשנות את סעיף 21, הדן בהוספת שם בת זוג, ידועה בציבור או נשואה, של אם הילד הנולד מתרומת זרע, כאם נוספת על-פי הודעה משותפת של האם ובת הזוג או על-פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך. ברוב המכריע של המקרים מדובר בזוגות הבוחרים להביא יחד ילד לעולם, ובשל המנגנון הביולוגי רק אחד ההורים יכולים להיות קשורים ביולוגית לילד, הגם ששני ההורים מתפקדים כהורים מלאים לכל דבר ועניין. בהתאם למצב החוקי הקיים, בני זוג, גבר ואישה, נשואים, נרשמים באופן אוטומטי כהורי הילד או הילדה הנולדים. במקרה של ילד הנולד לאישה פנויה, סעיף 21 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965, קובע שאבי הילד יירשם על פי הודעת האב והאם כאחד, או על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך, וזאת ללא כל דרישה להוכחת קשר ביולוגי בין הגבר הנרשם ובין הילד או הילדה הנולדים. הצעת החוק באה להשוות את מעמדם של זוגות חד מיניים למצבם של זוגות הטרוסקסואלים בכל הנוגע לרישום בת או בן הזוג כהורה, ובפרט ביחס לזוגות הטרוסקסואלים העושים שימוש בתרומת זרע.
120. כבוד השופט נפתלי שילה קבע ביום 1/12/16, כי תחולתו של צו ההורות הפסיקתי הינה רטרואקטיבית מיום הלידה, וכי המדובר בצו הצהרתי, וזאת בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כפי שעמד על כך במסגרת תמ"ש 41067-04-16 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית [פורסם בנבו] ראה בפרק ב לפסק הדין סעיפים 1-6:
"1. בבג"ץ 566/11 ממט מגד נ' משרד הפנים [פורסם בנבו] (28.1.14) הוכר המוסד של צו הורות פסיקתי ביחס לבני זוג מאותו מין. כב' השופט ג'ובראן ציין כי:
"בית המשפט הכיר בכך שישנה חשיבות ממעלה ראשונה לכך שהסטטוס המשפטי ישקף את מערכת היחסים האמיתית שבין הורים לילדיהם וכי אי הכרה משפטית במערכת יחסים זו, עלולה לפגוע בילד עצמו. זאת, לצד הפגיעה בשוויון המגולמת באי הכרה זו".
2.בע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה [פורסם בנבו] (1.4.15) התייחס כב' השופט הנדל להקניית מעמד הורות מכוח "הזיקה לזיקה", המאפשרת את רישומו של בן הזוג של ההורה הביולוגי כהורה של הילד והוא ציין כי:
3."באשר לזיקה לזיקה, ישנה הכרה חברתית במעמדה של הזוגיות ובקשר ההדוק של אותו אדם עם בעל הזיקה הגנטית. קשר זה משליך גם על בן או בת הזוג אשר לא תרמו ללידה מבחינה גנטית או פיזיולוגית".
4. בפתח הדברים אציין, שטענת המבקש כי עד היום לא ניתנו צווי הורות מיום הלידה, כלל לא הוכחה ולא צורפה כל אסמכתא לטענה זו. ברם, אף אם טענה זו נכונה, אין הדבר מונע מהמשיבות להעמיד במבחן שיפוטי שאלה זו ולטעון כי מצב זה אינו ראוי.
5.עיקר טענת המבקש מבוססת על עמדתו כי צו ההורות מכונן הורות ואינו צו המצהיר על הורות קיימת. לכן לטענתו, האם צו ההורות שניתן לה' מכח "זיקה לזיקה" חל מיום הלידה או מיום מתן הצו. תחולת הצו מרגע כינונו ולא קודם.
6.אין בידי לקבל טענה זו. צו ההורות הפסיקתי מצהיר כי בן הזוג של ההורה הביולוגי, אשר מגדל את הקטין עמו מיום לידתו, הוא הורה לכל דבר ועניין. לא מדובר בצו המכונן מצב חדש שנוצר, אלא הוא משקף עובדה קיימת, לפיה בן זוגו של ההורה הביולוגי משמש כהורה נוסף. אין כל מניעה כי הצהרה זו לא תחול רטרואקטיבית ותשקף את המצב לאשורו, דהיינו שמיום הלידה, בן הזוג שאינו הורה ביולוגי, משמש כהורה נוסף לכל דבר ועניין."
(ההדגשות שלי א.א.ס)