101. לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את תביעת התובע לדמי חופשה. בנוסף, אנו קובעים כי הנתבעת הוכיחה כי שולמו לתובע דמי חופשה ביתר בסך של 1629 ₪.
שעות נוספות-
102. התובע טען בסיכומיו כי במהלך תקופת עבודתו עבד בתחילת השבוע לסירוגין בין 8-10 שעות ביום ובסוף השבוע בין 10-12 שעות ביום, כאשר שכרו השעתי עמד על 32 ₪ לשעה. בהמשך טען התובע כי מנהל הנתבעת הודה במפורש בעדותו כי כל דוחות הנוכחות ותלושי השכר עליהם הוא מתבסס חושבו בצורה לא נכונה, על כן אין כל התאמה בין דוחות השעות לבין תלושי השכר של התובע.
103. עוד טען התובע, כי הוכח כי רישומי שעות עבודתו משנת 2010 הלכו לאיבוד וכך גם רוב דוחות השעות משנת 2011 לכן הנתבעת לא עמדה בנטל על פי ס' 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח 1958 (להלן: חוק הגנת השכר), לגבי רישום פנקס שעות עבודה של המעסיק. לאור זאת, טען התובע כי הוא זכאי לתשלום בגין שעות נוספות בסך של 18,240 ₪. התובע הודה כי אין בידיו רישומים בדבר היקף השעות הנוספות אותו ביצע לטענתו לכן בחר לתבוע היקף של 60 שעות נוספות לחודש, בהתאם להוראות ס' 26(ב) לחוק הגנת השכר.
104. הנתבעת טענה בהרחבה מנגד , כי התובע אינו זכאי לתשלום כלשהו בגין שעות נוספות. התובע עבד בממוצע 139 שעות בחודש, בהיקף משרה של 75%, מתכונת אשר סוכמה בין התובע לנתבעת על פי העדפות התובע, אשר היו עדים לה עובדים נוספים והיא משתקפת היטב מדוחות הנוכחות.
105. הנתבעת הגישה 13 דוחות נוכחות של התובע לחודשים 10-12/11 ולחודשים 10/12-5/13, וטענה כי דוחות אלו יחד עם דוחות הנוכחות אותם הגיש התובע , מוכיחים כי התובע עבד בסה"כ במשרה הנופלת מ – 75%, בממוצע 139.35 שעות בשבוע.
106. עוד טענה הנתבעת, כי התובע נהג בשיטה פסולה לפיה לא סימן את שעת יציאתו מהעבודה וע"י כך האריך את שעות עבודתו. בהתאם לכך, ישנם דוחות נוכחות שתועד בהם מספר שעות עבודה גדול יותר ממספר השעות אשר התובע עבד בפועל. הנתבעת הדגישה כי ניתן להבחין כי בחלק מהדוחות מופיעה הערת Mgr המעידה כי התובע לא סימן את יציאתו מהמחשב. בשל התנהלותו ישנן אי ההתאמות בין תלושי השכר לדוחות הנוכחות.
בנוסף טענה הנתבעת, כי דוחות הנוכחות וכן עדותם של שלושה עובדים שונים ושל מנהל הנתבעת, מעידים כולם כי התובע לא עבד שעות נוספות אלא כשש שעות עבודה ביום בלבד.
107. לטענת הנתבעת, התובע נטל הפסקות קבועות של חצי שעה ואף של שעה ויותר ביום, במהלכן עזב את המסעדה, יצא לאכול או "לעשות סידורים". לפיכך, הפסקות אלה אינן נחשבות חלק משעות העבודה.