120. לפיכך, עדות התובע בעניין הזמנים בהם נהג לצאת ולשוב לביתו, עמדה בסתירה לטענתו כי נדרש לעבוד במשך 11-12 שעות ביום משך ימים רבים .
בהקשר זה נוסיף כי מקובלת עלינו טענת הנתבעת , לפיה התובע שינה את גרסתו בסיכומיו וטען לעבודה בשעות נוספות בהיקף שונה בין תחילת השבוע לסופו. גרסה זו יש לדחות מכל וכל שעה שהועלתה במסגרת הסיכומים ומהווה שינוי חזית.
121. גרסת הנתבעת כי התובע לא נדרש לעבוד בשעות נוספות, אף עלתה בקנה אחד עם עדותם של שלושה עובדים נוספים במסעדה, אשר הצהירו כי התובע לא נהג לעבוד שעות נוספות במסעדה. כך למשל הצהירה גב' אלון : "...בשעה 14:00 כבר היה בדרך הביתה. לא זכור לי שהתובע עבד שעות נוספות כלל...לא ראיתי אותו במסעדה לאחר השעות 14:00-1500 בצהריים". וכן ראו האמור בתצהירו של מר ברדה :"...בסביבות השעה 14 כבר סיים את העבודה ויצא מהמסעדה...בשעות אחר הצהריים והערב לא ראיתי את התובע במסעדה כלל".
התובע לא התמודד עם גרסת עובדים אלו ולא הפריך אותה או את מהימנות עדותם של העדים.
122. בנוסף, הנתבעת הוכיחה בפנינו כי מתכונת עבודת התובע בפועל כללה 139.5 שעות חודשיות והיקף משרה של פחות מ – 75%, באמצעות 13 דוחות נוכחות אשר הוגשו לבית הדין ובאמצעות טבלאות אקסל אותן ערכה הנתבעת . התובע לא התמודד עם חישוב הנתבעת ולא הפריך אותו. החישוב אותו ערכה הנתבעת, קיבל אישור בעדותם של העובדים הנוספים במסעדה, אשר העידו כי התובע לא רק שלא נהג לעבוד במהלך שעות נוספות אלא אף נהג ליטול לעצמו הפסקות ממושכות על חשבון שעות העבודה .
123. לאור כל אחד מהטעמים האמורים לעיל ונוכח הצטברותם, אנו קובעים כי הנתבעת הוכיחה בפנינו כי מתכונת עבודת התובע לא כללה עבודה בשעות נוספות והפריכה את גרסת התובע.
124. בהמשך לאמור לעיל, נציין כי הנתבעת אף הוכיחה בפנינו כי חוסר הדיוק בין תלושי השכר לבין דוחות הנוכחות של התובע, הינו פועל יוצא של התנהלות התובע. עוד הוכיחה הנתבעת בפנינו, כי לאחר הפחתת השעות בהן התובע לא נוכח בפועל בעבודתו (בגין העברת כרטיס לא תקנית), לתובע שולם ביתר סך של 7375 ₪. טענתה זו של הנתבעת והחישוב הנלווה לה, הוצגו בכתב ההגנה ובתצהיר הנתבעת . חרף זאת, התובע לא הפריך את גרסת הנתבעת ואת החישוב אשר ערכה, לא התייחס אליו כלל ולא הציג כל גרסה חלופית לו. בהתאם לכך, אנו קובעים כי הנתבעת הוכיחה כי שולם לתובע ביתר סך
של 7375 ₪.