125. מאחר וקבענו כי התובע לא הוכיח בפנינו כי נדרש לעבוד שעות נוספות, לא מצאנו טעם להתייחס לחישוב החלופי אותו הציגה הנתבעת בסיכומיה , לפיו ככל שזכאי התובע לשעות נוספות עומד סכום זה על 288 ₪ בלבד. בכל הקשור לטענת התובע כי חלק מרישומי שעות עבודתו הלכו לאיבוד לכן הנתבעת לא עמדה בנטל לפי חוק הגנת השכר, נציין כי אין בידינו לקבל טענה זו. מר אלקלעי הסביר בעדותו כי חלק מהדוחות אבדו ובנוסף כי הנתבעת החליפה חברת הנהלת חשבונות ומסוף שנת 2013 משרד הנה"ח של המסעדה הוחלף וכיום תלושיה מסודרים. אף שמר אלקלעי נחקר על כך מספר פעמים, עדותו הייתה עקבית ומהימנה עלינו .
126. לאור כל האמור לעיל, נוכח גרסתה העקבית של הנתבעת אשר נתמכה בגרסת עובדים נוספים במסעדה אשר עדותם הייתה מהימנה עלינו ,וכן בדוחות נוכחות ובחישובים מפורטים, אל מול הסתירות בגרסתו של התובע, אנו דוחים את טענת התובע כי הינו זכאי לתשלום שעות נוספות.
טענת התובע לפיצוי בגין אפליה-
127. התובע טען בכתב תביעתו כי פוטר מהנתבעת על רקע סירוב מנהל הנתבעת לאפשר לו לצאת לחופשה על מנת לנסוע להודו להשלמת הליך פונדקאות והבאת בתו ארצה. לטענת התובע, הנתבעת ומנהל הנתבעת ידעו על הליך הפונדקאות כאשר ב"כ התובע אף העביר לנתבעת אישור פורמאלי על ההליך, ביום 26.5.13.
128. לשיטת התובע, התנהלות הנתבעת מהווה הפרה של סעיפים 7(ג1) ו-9(ה) לחוק עבודת נשים, תשי"ד -1954 (להלן: חוק עבודת נשים) וכן של הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988 (להלן: חוק שוויון הזדמנויות). בהתאמה לכך, טען התובע כי הוא זכאי לתשלום בסך של 60 אלף ₪ בגין פיצוי ללא הוכחת נזק, בהתאם לסעיף 10 לחוק שוויון הזדמנויות.
129. הנתבעת טענה מנגד כי התובע זנח בסיכומיו את טענתו בדבר פיטורים מפלים והיא אינה נכללת ברשימת הסעדים המפורטת בסיכומיו. משלא דרש במסגרתם כל סעד בגין כך, יש לדחות טענה זו על הסף. לחילופין, טענה הנתבעת כי התובע הוא שהתפטר מעבודתו. בנוסף, טענה הנתבעת כי הנתבעת ומנהלה לא ידעו על הליך הפונדקאות בו מצוי התובע מאחר והתובע בחר שלא לשתף אותם במידע זה. בכל הקשור להודעת הדוא"ל אותה שלח ב"כ התובע, טענה הנתבעת כי הודעת דוא"ל זו נשלחה לכתובת דוא"ל שגויה ומעולם לא התקבלה בנתבעת.
130. עוד טענה הנתבעת, כי חוק עבודת נשים אינו חל על עניינו של התובע, מאחר והתובע לא ביקש לצאת לטיפולי פוריות ואף לא פוטר או התפטר בתקופה בת 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות, כקבוע בחוק. לעניין זה, התובעת הוסיפה וטענה כי התובע אף אינו טוען כי סורבה בקשתו לצאת לטיפולי פוריות. בנוסף, טענה הנתבעת כי התובע בחר לבצע הליך פונדקאות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות סעיפים 2 ו – 7 לחוק הסכמים לנשאים עוברים, לפיכך על פי חוק עבודת נשים אין הוא זכאי להגנה לעניין היותו "הורה מיועד".