צו הורות פסיקתי ניתן לראשונה בתמ"ש 6032/07 ת.צ. נ' היועץ המשפטי לממשלה (4.3.2012) (להלן: עניין ת.צ). בפרשה זו המבקשות, בנות זוג שחיו יחדיו, ביקשו לקבוע אימהות משפטית על ילדן המשותף כאשר אחת מהן הייתה האֵם הגנטית בעלת הביצית והשנייה האֵם הפיזיולוגית שנשאה את ההיריון. בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשה בקבעו כי בנסיבות המיוחדות של המקרה ניתן לנקוט בהליך של מתן "צו הורות", בהשראה מחוק הפונדקאות, אשר יכיר באֵם הגנטית כאמו של הילד, בנוסף לאֵם שילדה אותו. בכך צעד פסק דין זה צעד נוסף מעבר לפסק הדין בע"א 10280/01 ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד נד(2) 368 (2005) בו נקבע כי בנות זוג יכולות לאמץ האחת את ילדי רעותה.
כשנתיים לאחר מתן פסק הדין בעניין ת.צ. הוכר מודל הזיקה לזיקה גם בפסיקתו של בית המשפט העליון. בבג"ץ 566/11 ובג"ץ 6569/11 ממט נ' משרד הפנים [פורסם בנבו] (28.1.2014) נקבע כי יהיה ניתן להחיל גם בנוגע להליכי פונדקאות שנערכו בחו"ל צו הורות פסיקתי שעניינו כינון יחסי הורות בין היילוד לבין בן הזוג של ההורה הגנטי. היועץ המשפטי לממשלה הסכים במקרה זה למתן צו פסיקתי לבן הזוג של ההורה הגנטי וזאת עד להסדרת הנושא בחקיקה. פסיקה זו אימצה ועיגנה למעשה את המלצות הוועדה הציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל (ועדת מור יוסף), אשר בדו"ח שפרסמה בשנת 2012 המליצה בין היתר על עיגון פונדקאות מחוץ לישראל בחקיקה תוך החלת צו ההורות הקבוע כיום בחוק הפונדקאות גם על פונדקאות חו"ל בתנאים שהותוו על ידי הוועדה.
התפתחות נוספת עניינה במתן צו הורות פסיקתי לבן או לבת זוג של מי שהביאה ילד לעולם מתרומת זרע אנונימית, כפי ענייננו. בתמ"ש 57740-12-13 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו] (1.3.2015) נדון בבית משפט לענייני משפחה עניינן של בנות זוג, הרשומות כנשואות ולהן ילדים משותפים מכוח אימוץ, אשר ביקשו ליצור קשר של הורות בין בת הזוג של האם הביולוגית לבין ילד נוסף שנולד לאם הביולוגית מתרומת זרע אנונימית, והפעם על ידי צו הורות פסיקתי ולא בדרך של אימוץ. בהליך זה הוגשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה בנסיבות המקרה הוא מסכים למתן צו הורות פסיקתי לבת הזוג של האם הביולוגית, בין היתר בתנאי שצו ההורות יהא צו קונסטיטוטיבי.
עד כאן סקירה תמציתית של התפתחות ההליך לצו הורות פסיקתי, וכאן חזרה לבקשה לרשות ערעור.
11. כאמור, אני סבור כי אף שהסוגיה המועלית בבקשה היא סוגיה החורגת מעניינם של הצדדים, אין מקום למתן רשות ערעור במקרה דנן, וזאת מהטעמים שתמציתם להלן.