18. לסיכום, אין ממש בטענת התובעים לפיה ד"ר כהנא לא הסביר להם את הסיכונים שבהחזרת 5 עוברים לרחם. בטופסי ההסכמה בכלל ובסעיף 8 בטופס ההסכמה הכללי עליהם חתמו התובעים, לפני ביצוע ההליכים הרפואיים כתוב במפורש הסיכון בהחזרת מספר עוברים רב לאשה לרבות הסכנה כי "היריון מרובה עוברים כרוך בסיכונים כמו הפלה מוקדמת או מאוחרת, ירידת מים מוקדמת המצריכה הפסקת היריון ולידת פגים". בניגוד גמור לנטען - הטופס הכללי טומן בחובו אזהרה מפורשת לתובעים והוא עונה על טענתם המרכזית לפיה לא ידעו את הסיכונים בהחזרת 5 עוברים לרחם, ובכלל זה הסיכון בהפלה מוקדמת. מלבד האזהרה בכתב, שורה של ראיות מצביעות על כך כי ד"ר כהנא הסביר בעל פה את הסכנות הכרוכות בהחזרת 5 עוברים לגופה. עדות חברתה של איריס – שרון -תומכת בעמדתו של ד"ר כהנא ולפיה איריס "לחצה" על ד"ר כהנא להחזיר מספר רב של עוברים וזאת כדי להגביר את סיכויי ההיריון שבו חפצה כל כך. טענתם של התובעים ולפיה החזרת 5 עוברים לרחם בשנת 2000 מהווה סטייה חמורה מהסטנדרט הרפואי אינה עושה חסד עם האמת וזאת מפני שהנוהג בישראל בשנת 2000 היה שבכ– 4% מהמקרים הוחזרו 5 עוברים, וכ-25% מהמקרים הוחזרו 4 עוברים. ד"ר כהנא ראה במקרה של התובעת כמקרה חריג בצדק רב, ומשכך המלצתו להחזיר 5 עוברים נראית כהמלצה הגיונית ותואמת לסטנדרט.
עלינו לזכור כי כאשר מדובר בתהליך של לידה והליכי הפריה מסובכים, הסיכון כי דבר מה ישתבש הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך ויש לקחת אותו בחשבון. תהליך הלידה נושא בחובו סכנות ולא בכל מקרה בו ההיריון נפסק שלא בזמנו, הדבר נובע מרשלנות הרופא המטפל.
על כך נאמר על ידי בית המשפט העליון:
"יש להיות ערים לעובדה כי לא כל פגיעה, ותהא הפגיעה קשה ביותר ביולדת או בתינוק, הינה תוצאה של תקלה או רשלנות רפואית. תהליך ההיריון והלידה הינו תופעה שנלווה לה לא אחת יסוד של אי-ודאות, ולעתים סיכון בצדה. יש להבחין באזמל חד בין פגיעות שהן תולדה של פגעי טבע, בגדר אסון משמים, לבין אלה שהן פרי תקלות רפואיות, בין עקב שיקול-דעת רפואי מוטעה, שאינו בהכרח רשלני, ובין עקב רשלנות מקצועית (ראו: ע"א 6768/01 אורי רגב נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(4) 625, 631-632 (2004)).
אשר על כן דין התביעה להידחות.
התביעה נדחית אפוא, התובעים ישלמו לנתבעים שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 25,000 ₪. סכום זה יהי צמוד למדד וישא ריבית חוקית מהיום ועד לתשלומו המלא בפועל.