בעניין בע"מ 1118/14 [פורסם בנבו] נפסק מפי כב' השופט הנדל, כי הלכה למעשה, בית המשפט בעניין ממט יצר זיקה נוספת של קשר הורי בהתאם למודל של "זיקה לזיקה", דהיינו כאשר ישנה הכרה חברתית במעמדה של הזוגיות ובקשר ההדוק של אותו אדם עם בעל הזיקה הגנטית.
קביעה זו באה לעולם לאור שינויים חברתיים באופן בחינת מושג המשפחה, ונקודת המוצא של קביעה כזו הינה הכרה חברתית במעמד זוגיות של בני זוג מאותו מין, הכרה חברתית שלא הייתה קיימת בעבר.
קשר משפטי של הורות, שהינו פועל יוצא של הכרה חברתית משתנה ומתחדשת, ולא של חוקי הטבע הקיימים מאז ומעולם, הינו קשר שנוצר מכוח אותה הכרה, ולא קשר קיים שלכל היותר בית המשפט מצהיר כי זה מצב הדברים, ושגם ללא הצהרה כזו, זה היה מצב הדברים לאשורו.
30. בפועל, מוגשות לבתי המשפט לענייני משפחה, בקשות על-ידי בנות זוג מאותו מין המקיימות חיים משותפים והמביאות ילד לעולם באמצעות תרומת זרע, לקבלת צווי הורות פסיקתיים, ובהעדר סיבה להתנגד, ניתנת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כאשר אחת מבנות הזוג הינה האם הגנטית והפיזיולוגית והשנייה הינה בת זוגה, ושתיהן יחד מגדלות את הילד וממלאות את הפונקציה החברתית הכרוכה בהורות.
האם צו ההורות הפסיקתי הינו צו הצהרתי או צו מכונן?
31. משהגענו עד הלום, וראינו כיצד המציאות, התקדמות המדע, ושינויים חברתיים, הביאו להכרה במשפחה בה שני ההורים הינם בני אותו מין, והפסיקה אפשרה מתן צו הורות פסיקתי לבן-זוג שאין לו קשר גנטי/ביולוגי לילד, נותרה שנויה במחלוקת בין הצדדים השאלה האם אותו צו הורות פסיקתי אשר לבתי המשפט לענייני משפחה סמכות לתתו, הינו צו הצהרתי או צו מכונן המקים את אותה הורות משפטית ממועד נתינתו.
32. מרבית פסקי הדין של בתי המשפט לענייני משפחה סברו כי לבית המשפט יש שיקול דעת לקבוע מאימתי יחול צו ההורות הפסיקתי, ולרוב נקבעה התחולה רטרואקטיבית למועד הלידה.
בחלק מפסקי הדין אף הביעו בתי המשפט תמיהה מה הנזק שייגרם בתחולה רטרואקטיבית ממועד הלידה, כאשר קביעה כזו משקפת את המצב לאשורו, שכן שתי בנות הזוג מגדלות יחדיו ממועד הלידה את הילד שנולד, ולמעשה כל הבאת הילד לעולם הייתה מתוך רצון משותף של שתיהן.
פסקי הדין אף התייחסו לכך שמתן צו ההורות הפסיקתי ייעשה לאחר בחינת המצב העובדתי בכל מקרה ומקרה, לרבות השאלה האם הייתה כוונה ליצור הורות משותפת, מה טיב הזוגיות המשותפת, מה משכה, מהו אופן הסדרתה כלפי כולי עלמא, האם אותן בנות זוג שמרו מנות זרע מאותו תורם ליצירת צאצאים נוספים, האם הפניה לבית המשפט הינה פניה משותפת, מועד הפניה לבית משפט, ומעל הכל, טובת הקטין שנולד.
עיין לעניין זה בתמ"ש 27235-09-16 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו] (1/3/17) בפסק דינה של כב' השופטת תמר סנונית-פורר.
אל מול הגישה הרואה בצו ההורות הפסיקתי צו הצהרתי, מצויים גם פסקי דין של בתי משפט לענייני משפחה, המתייחסים לצו כצו מכונן.
עיין לדוגמא, בתמ"ש 8184-07-16 ד.ס.ג. נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו] (18/12/16), אשר בו נפסק על-ידי כב' השופטת עידית בן דב ג'וליאן, כי צו ההורות הינו צו המכונן סטטוס אישי חדש בין הקטין לבין ההורה ללא הקשר הגנטי, ומשכך תחולתו ממועד מתן הצו ואילך.