28. בתמ"ש (ת"א) 6032/07 ת.צ. נ' היועץ המשפטי לממשלה (4/3/12), (להלן: "עניין ת.צ.") ביקשו תובעות שהינן שתי נשים החיות יחדיו כזוג לקבוע אימהות משפטית על ילדן המשותף, אלא שבאותו מקרה האחת מהן הייתה האם הגנטית בעלת הביצית, ואילו השנייה האם הפיזיולוגית שנשאה את ההיריון. על כן, במקרה זה, הייתה מעורבות ביולוגית של שתי האימהות.
בית המשפט קבע כי יש להכיר באם הגנטית כאמו של הילד, בנוסף לאם שילדה אותו, בדרך של צו הורות פסיקתית, בכפוף להמצאת תסקיר.
מקרה זה שונה מהמקרה שלפנינו, שכן בענייננו, המשיבה 1 הינה גם בעלת הביצית וגם האם שנשאה את ההיריון, ולמשיבה 2 אין מעורבות גנטית/ביולוגית כלשהי בלידת הקטינה.
29. בבג"צ 6569/11+566/11 ממט-מגד ואח' נ' משרד הפנים [פורסם בנבו] (28/1/14) (להלן: "עניין ממט"), נפסק על-ידי בית המשפט העליון, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כי במקרים בהם הביאו בני זוג, בני אותו מין, ילד לעולם באמצעות הליך פונדקאות בחו"ל, ההכרה בהורות נעשית על בסיס הקביעה כי אחד מבני הזוג הינו ההורה הביולוגי, ובן הזוג השני יהא ההורה מכוח צו הורות פסיקתי, ואין צורך בקיום הליכי אימוץ.
בית המשפט העליון לקח במסגרת שיקוליו את העובדה כי הילדים גדלים מיומם הראשון באותה מסגרת משפחתית, וכי הכרה במציאות זו והסדרתה הינם לטובת הילד.
בעניין ממט, נפסק:
"בעמדתו העדכנית של היועץ המשפטי לממשלה המונחת לפנינו, הבהירו המשיבים כי עד שיוסדר נושא פונדקאות חו"ל בחקיקה, הם מוכנים להסתפק ב"צו הורות פסיקתית" שיינתן בבית המשפט לענייני משפחה, במקום צו אימוץ לפי חוק האימוץ...".
בית המשפט העליון הרחיב את השימוש בהורות משפטית על דרך צווי הורות באותם מקרים בהם הובאו ילדים לעולם על-ידי זוגות חד-מיניים בהליכי פונדקאות בחו"ל, הליכים שחוק הפונדקאות בארץ אינו חל לגביהם, והכרה זו בהורות המשפטית נעשתה לאחר בחינה ופיקוח על הליך הפונדקאות שנעשה בחו"ל, על-מנת לבחון, בין היתר, כי לא בוצעו מעשים הנוגדים את תקנת הציבור בכל הקשור בהבאת הילד לארץ.
ודוק - כאשר המדובר בהורות טבעית ובקשר דם בין ההורה לילד, אין רלוונטיות לעניין ההכרה בעצם ההורות בשאלה האם יצירת הילד הייתה באופן הנוגד את תקנת הציבור, אם לאו, (כגון במקרה של גילוי עריות, אונס וכדומה), וההורה הביולוגי/גנטי הוא ההורה! (מתוך נקודת מוצא זו כי ההורה הביולוגי הוא ההורה, ניתן לבחון האם יש צורך במינוי אפוטרופוס אחר לילד לטובת הילד, האם יש צורך להוציא הילד מחזקת הורה בלתי ראוי, וכדומה).