בית המשפט אף הבהיר, כי אינטרס הציבור הינו לדרוש קיום צו שיפוטי שיאשר את ההסכמה בין בני זוג שרק אחד מהם הינו ההורה הביולוגי, וזאת על-מנת למנוע יצירת הורות באמצעים שאינם כשרים או אינם מוסריים, ובאופן המהווה תחליף קל לאימוץ בין מי שאינם חיים באמת חיים זוגיים.
בין הקריטריונים שיש לקחתם בחשבון באשר לקביעת מועד התחולה של צו ההורות הפסיקתי, נמנו בעניין סול הגורמים הבאים: מועד הגשת הבקשה לצו הורות ופרק הזמן שחלף ממועד הלידה, אופן הורותו של הקטין, האם התקבלה החלטה משותפת בהתייחס לאותה הורות, ובחינת טובת הקטין מעל הכל.
מפסק הדין בעניין סול עולה כי השופטים שנתנו את פסק-הדין סברו שצו ההורות הפסיקתי, להורה שאינו ההורה הגנטי, הינו צו מכונן.
34. לאחר פסק-הדין בעניין סול, ניתן פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעמ"ש 36564-02-17 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונים [פורסם בנבו] (22/3/18), אשר בו סברה דעת הרוב כי יש לקבוע שצו ההורות הפסיקתי - בהתייחס להורות של שני בני זוג גברים ישראלים שחתמו על הסכם פונדקאות אל מול אישה אזרחית ארצות הברית שהסכימה לשאת עבורם את ההיריון מבלי שתהיה לה זיקה גנטית לילדים שייוולדו, וכאשר ברחמה של אותה פונדקאית הושתלו שתי ביציות מופרות של תורמת ביצית שהופרו בזרעו של המשיב 2, וגם תורמת הביצית חתמה על ויתור על זכות הורית - יהא בעל תחולה רטרואקטיבית. התחולה הרטרואקטיבית נקבעה לא למועד לידת הקטינים, אלא למועד בו ניתן פסק-הדין האמריקאי שניתק את הקשר בין האם הפונדקאית לקטינים.
דעת המיעוט של כב' השופטת יהודית שבח, סברה כי המדובר בצו מכונן הקובע מעמד משפטי חדש שלא היה קיים קודם לכן, ועל כן תחולתו, ובהעדר נסיבות חריגות, הינה ממועד נתינתו.
בכל הקשור לשאלה האם צו ההורות הפסיקתי, בהתייחס להורה שאינו ההורה הגנטי, הינו צו הצהרתי או מכונן, השאיר כב' השופט שוחט, שאלה זו בצורך עיון, שכן סבר שבין הצדדים הספציפיים בתיק שלפניו, לא התעוררה מחלוקת בשאלה האם הצו הוא הצהרתי או מכונן ובית המשפט לענייני משפחה באותו עניין לא ייחס משמעות לשאלת סיווג צו ההורות.
הגם שלא הכריע בעניין, הזכיר כב' השופט שוחט מאמרים שנכתבו בעניין ושאליהם נתייחס בהמשך.
כב' סגנית הנשיא השופטת שבח חיוותה דעתה, כי צו הורות פסיקתי המקנה הורות לבן זוג של האב או האם הגנטיים, לאור מערכת היחסים שבין בני הזוג, הינו צו מכונן/קונסטיטוטיבי.