עיננו הרואות כי כאשר מדובר בהורות שאינה ההורות הטבעית שהייתה נוהגת מימים ימימה, נדרשת חשיבה מקיפה על השלכותיה, ולא בכדי הוקמו ועדות המורכבות מאנשי מקצוע בתחומים שונים רלוונטיים על מנת להמליץ באשר לחקיקה רלוונטית.
עוד עולה כי כאשר המדובר בצו הורות יציר החוק או הפסיקה, הרי הגוף שקובע את תחולתו, גם יכול בנסיבות מסוימות לבטלו (והן מתן הצו והן ביטולו מצריכים שיקול דעת), דבר שלא ניתן לבצע לגבי הורות טבעית גנטית/ביולוגית. לגבי הורות כזו, ניתן לבטל את הזכויות והחובות המשפטיות שהן פועל יוצא של הורות אולם לא את הנתון העובדתי כי פלוני הוא אביו של אלמוני מבחינה גנטית, או כי פלונית היא אמו של אלמוני מבחינה גנטית/ביולוגית.
39. האם אותה בת-זוג, נעדרת קשר ביולוגי גנטי, תהא האם הנוספת מרגע היווצרות העובר?
האם ככל שמתעוררות בעיות בהתפתחות העובר, המצריכות קבלת החלטה באשר לטיפול רפואי בעובר במהלך ההיריון, נדרשת קבלת עמדתה של אותה בת-זוג (ואיננו מתייחסים לסיטואציות שבהן שואלים אך ורק אם היא האישה שבהריון אלא לסיטואציות שבהן אין פגיעה בבריאותה של האישה, אולם יש להן השלכה על העובר)?
האם בלא מתן צו הורות פסיקתי, יקומו חובות וזכויות בין אותה בת זוג שאינה האם הביולוגית/גנטית לבין הילד, לרבות ענייני מזונות, ענייני ירושה, קבלת זכויות בהקשר לילד מהמוסד לביטוח לאומי וגופים נוספים (לרבות חיוב אפשרי של הורי בת הזוג שאינה האם הביולוגית במזונות הקטין לפי סעיף 4 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט-1959) ועוד כהנה וכהנה שאלות בעלות השלכה כלכלית שקשה לצפות את כולן מראש?
ככל שצו ההורות הפסיקתי יינתן ממועד שאינו מועד הלידה, מה יהיה הדין באשר לאותן חובות וזכויות בפער הזמנים שבין מועד הלידה למועד כניסתו לתוקף של צו ההורות?
מה יהא המצב, ככל שאחת מבנות-הזוג תלך לעולמה בטרם יינתן צו הורות פסיקתי, או במצב שבו לאחר הלידה, ובטרם מתן צו ההורות הפסיקתי, תחלטנה בנות-הזוג להיפרד זו מזו?
מה יהא הדין ככל שהאם הגנטית/ביולוגית תיפרד מבת הזוג במהלך ההיריון ועד ללידה, וזאת כאשר קודם לכן חיו שנים ביחד וביצוע ההפריה נעשה על דעת שתיהן? האם בטרם הלידה רשאית האם הגנטית לחזור בה מההסכמה ולבת הזוג לא תהא כל זכות להכריז עליה כהורה של אותו ילד שייוולד?
ככל שהמדובר בבנות זוג שאינן בנות אותה דת והן תהיינה מעוניינות כי שתיהן תלדנה ילדים, והילדים יירשמו כילדי שתיהן אלא שילד אחד אמו הביולוגית תהא אחת האימהות וילד שני אמו הביולוגית תהא אמו השנייה, כך שלא בהכרח דתם של הקטינים תהא זהה (לדוגמה: אם אם אחת יהודייה הרי הילד שייוולד ממנה יהיה יהודי, וילד שייוולד מבת זוגה שאינה יהודייה לא יהא יהודי, ודתו תהיה בהתאם לדת האם האחרת, או שהוא עשוי להיות חסר דת). כיצד ניתן לשמור על אותם עקרונות שמעוגנים בכל החוקים שהוזכרו לעיל של שמירה על רישום נכון שלא יפגע בדיני איסור והיתר לעניין נישואין וגירושין, כאשר שתי אימהות נרשמות במידה שווה כאימהות בלא ביצוע הבחנה מי האם הגנטית/ביולוגית ומי אם רק מכוח היותה בת זוג של האם הגנטית?