40. הגדרת צו ההורות הפסיקתי כצו מכונן אינה עניין של מינוח גרידא אלא יש לה נפקויות.
במאמרו של פרופסור מיכאל קורינאלדי, "לשאלת הפונדקאות בישראל - הערות אחדות בשולי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, תשנ"ו-1996, ודו"ח ועדת אלוני" (המשפט ג, 63, 69 תשנ"ו) נאמר כי: "יש להבחין בין שני סוגי צווי הורות: א. צו הורות דקלרטיבי, המצהיר על האבהות הטבעית של האב ועל האימהות הטבעית של האם המיועדת הגנטית (במקרה שהיא בעלת הביצית המופרית שהושתלה כפונדקאית) ב. צו הורות קונסטיטוטיבי (בדומה לצו אימוץ) היוצר את סטטוס האימהות של האם המיועדת, וזאת במקרה שהיא אינה האם הגנטית (בעלת הביצית)".
הדברים שנאמרו בהקשר לחוק הפונדקאות יפים גם לענייננו, שכן צו ההורות הפסיקתי יוצר את הסטטוס המשפטי של בת הזוג כאם, ובלי צו ההורות הפסיקתי, בת הזוג של האם הגנטית לא תהא מוגדרת כאם מבחינת ההשלכות המשפטיות.
יש להבהיר ולהבין, כי הורות אינה נקבעת לאותו אדם שהקשר הנפשי/רגשי או מידת השקעתו בילד הם הרבים ביותר. לא זהו הקריטריון לקביעת הורות, גם אם כמובן רצוי שאלו יהיו פני הדברים, ושהקשר הנפשי עם הילד, כמו גם מידת ההשקעה, יהיו מרביים ביחסי הורים וילדים.
אשר על כן, גם אם, כפי הנטען, המשיבה 2 קשורה בקשר נפשי עז לילד, מגדלת אותו ומשקיעה בו רבות, נתונים אלה כשלעצמם אינם הופכים אותה להורה.
יכול להיות מצב, וקיימים כאלה לא מעט, שבהם סבתא או קרוב משפחה אחר, או אפילו מטפלת זרה, קשורים מאד לילד ומשקיעים בו ומגדלים אותו ומחנכים אותו יותר מההורה הביולוגי. נתון זה לא יהפוך אותם להורים של הילד ולא יאפשר להם לקבל צו הורות פסיקתי לגבי הילד.
גם הסכמה של ההורה הגנטי לראות באדם נוסף כל שהוא כהורה נוסף של ילדו, אין די בה על-מנת להקנות לאדם זה מעמד של הורה (לדוגמא אם האם הגנטית תבקש לראות באחותה המתגוררת עמה, או באמה המתגוררת עמה, והמגדלת יחד עמה את הילד, כהורה נוסף של הילד שילדה כתוצאה מהפריה מלאכותית, האם בתי המשפט יעתרו לבקשה כזו ויתנו צו הורות פסיקתי לבן משפחה של האם הגנטית?).
לדוגמה עניין בע"מ 1118/14 [פורסם בנבו] שם נקבע כי לא ניתן להכיר בהורות של המבקשת בדרך של צו הורות פסיקתי מכוח התקשרות חוזית פרטית שנעשתה בינה לבין יתר המעורבים בהליך ההולדה, בין היתר, בשל הקושי הרב הכרוך בהעדר פיקוח ובקרה על הסכמי הורות של גורמים חיצוניים נדרשים כמו ועדה, פסיכולוגיים, עובדים סוציאליים ועורכי דין על מנת למנוע ניצול בהליך ההורות ועל מנת לוודא ולבחון כיצד ישפיע הסכם ההורות על היילוד שאינו צד להסכם.
בית המשפט הדגיש כי על מנת להכיר במודלים נוספים של הורות בכלל והורות הסכמית בפרט, יש צורך בהליך חקיקתי סדור.