מאחר ואין המדובר בהורות טבעית, אלא בהורות משפטית שהינה פועל יוצא של קביעות חברתיות משפטיות, הרי החוק ובהעדרו בתי המשפט יקבעו הקריטריונים לשאלה מי יכול להיחשב כהורה מבחינה משפטית ובאלו תנאים עליו לעמוד.
41. במאמרו של פרופ' מיכאל קורינאלדי "מעמדו המשפטי של ילד הנולד מהפריה מלאכותית מתורם זר או תרומת ביצית", שנתון המשפט העברי, כרך י"ח-י"ט, (תשנ"ב-תשנ"ד) 295, 298, נאמר:
"נקודת המוצא בהלכה היא כי המשפחה היא יחידה טבעית המבוססת על יסודות אובייקטיביים, כלשונו של גולאק - 'יחוסי הקרבה נקבעים כדרך שהם קיימים בטבע ואין הם משתנים על פי רצון האדם או על ידי מעשים מלאכותיים שהוא עושה. הקרבה הטבעית, אף אם באה בעבירה, יוצרת זכויות, כגון לעניין ירושה: "כל הקרובים בעבירה יורשים ככשרים, כיצד כגון שהיה לו בן ממזר או אח ממזר הרי אלו כשאר בנים וכשאר אחים לנחלה'".
(ההפניה הינה לספרו של א. גולאק, יסודי המשפט העברי, חלק ג, עמ' 11).
בחינת האמור לעיל בכל הקשור להבדלים בין מקרה בו המדובר בהורות גנטית ביולוגית לבין מקרה שבו מדובר בהורות מבוקשת מכוח היות המבקש בן הזוג של ההורה הגנטי, תצביע על הבדלים משמעותיים שיש בהם כדי להראות שיש נפקות בין צו הורות פסיקתי, שהינו צו מכונן, לבין צו הצהרתי המצהיר על הורות קיימת גנטית/ביולוגית של אב או אם.
טול דוגמה של ילד שנולד ממערכת יחסים בלתי ראויה (אח ואחות, הורה ובת, אונס וכדומה), או בלשון מאמרו של קורינאלדי "קרבה טבעית הבאה בעבירה", בסיטואציה כזאת ההורה הביולוגי ידוע ואף אם אינו ראוי לשמש כהורה, הרי הנטל להוכיח כי אינו ראוי לשמש כהורה מוטל על הגורם המעוניין להוציא את הילד מחזקתו ולהעביר הילד למשפחה אומנת או לאימוץ, או למנות לילד אפוטרופוס במקום ההורה שאינו יכול או אינו ראוי לשמש ככזה.
מאידך גיסא, ככל שתיווצר סיטואציה שבה אותו בן זוג של ההורה הגנטי יהיה בלתי ראוי או בלתי כשיר לשמש כהורה, הרי מלכתחילה לא ייעתר בית המשפט לצו הורות פסיקתי כזה שאינו לטובת הילד, ויש להניח כי היועץ המשפטי לממשלה, שעמדתו מתבקשת כאשר מוגשת בקשה למתן צו הורות פסיקתי, יתנגד למתן צו כזה.
הורה ביולוגי הינו נתון. הורה משפטי הינו הורה שבטרם קביעת ההורות יש לבחון אם הקביעה לא תהא נוגדת את תקנת הציבור וטובת הילד.
בהקשר לתקנת הציבור, בחנה הוועדה שעסקה בהסדרת החקיקה בעניינו פריון והולדה – ועדת מור יוסף, גם שאלות כגון קיום מגבלה נפשית או קוגניטיבית של ההורה העתידי, רקע של שימוש אסור בסמים או צריכת אלכוהול, רקע של עבריינות מין או אלימות כלפי ילדים ועוד. כאשר המדובר במתן צו הורות פסיקתי על ידי בית משפט, יש חשיבות לבחינת נתונים אלה.