פסקי דין

עמש (חי') 28901-03-17 היועץ המשפטי לממשלה חיפה נ' פלונית - חלק 6

24 מאי 2018
הדפסה

"מרבית האנשים רואים בהעמדת צאצאים הכרח קיומי המקנה משמעות לחייהם".

18. גבולות ההורות המסורתית עוצבו מכוח הכללים הביולוגיים. לרוב, הורות זו התקיימה רק בין בני זוג שהינם גבר ואישה, שבהם התקיימה פונקציה גנטית (שעניינה שיתוף מטען גנטי בין האם לאב בהפריית הביצית בזרע) והפונקציה הפיזיולוגית (של נשיאת העובר על-ידי האם). פונקציה נוספת הקשורה בהורות הינה הפונקציה החברתית, שעניינה טיפול בילוד וסיפוק צרכיו היום-יומיים.

עיין לעניין זה במאמרה של רות זפרן, "המשפחה בעידן הגנטי - הגדרת הורות בנסיבות של הולדה מלאכותית כמקרה מבחן", דין ודברים ב', תשס"ו, 223, בעמ' 227.
על העמדה ההלכתית, בכל הקשור במבנה המשפחה, עיין גם בחוות דעתם של הרב יוסי שרעבי וד"ר יובל סיני, בנושא אפוטרופסות על ילד לזוג לסביות, חוות דעת של המרכז ליישומי משפט עברי במכללה האקדמית נתניה, מתאריך 3/2/06.

19. התפתחות המדע פרצה את גבולות הגדרת ההורות אל מעבר להגדרה המסורתית, ואפשרה הפריה רחמית ואף הפריה מחוץ לרחם בשיטות מלאכותיות, דבר שאפשר לבני זוג, אשר בדרך הטבע לא יכלו לממש את זכותם הטבעית להורות, לממש זכות זו.
עיין לעניין זה במאמרו של פנחס שיפמן, "על המשפחה החדשה: קווי פתיחה לדיון", עיוני משפט, כח, 643, בעמ' 662.

בעבר, בעולם הקדום, בהעדר הפתרונות שהמדע מציע כיום, היו דרכים אחרות שאפשרו לאישה עקרה "להיבנות" ולזכות לילדים בדרך של הריון שפחתה, כך שעם הלידה הילד היה משויך בדרך כזו או אחרת לאישה העקרה (מעין שימוש באם חלופית).
עניין זה מוזכר במקורותינו בספר בראשית, בהתייחס לשרה, לרחל וללאה:

"ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר: ותאמר שרי אל-אברם הנה-נא עצרני יהוה מלדת בא-נא אל-שפחתי אולי אבנה ממנה..."
(בראשית טז, א-ב).

באשר לרחל נאמר:
"ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנוכי ממנה" (בראשית ל, ג).

ועיין אף, בהתייחס ללאה, ב-בראשית ל, ט.
מהתייחסות זו וראיה של ילד שנולד לאם מסוימת, אולם האישה שמגדלת אותו בפועל מתייחסת אליו כאמו, ניתן לראות שגם בעולם הקדום קיימת התייחסות להורות בהיבט של גידול ילד (היבט פסיכולוגי-רגשי) ולאו דווקא בהיבט הגנטי/ביולוגי, אם כי כמובן זהות האם הגנטית/ביולוגית נותרה ידועה וברורה במקרא ולא נשלל ייחוס הילד לאם זו.

20. כיום, ולאור ההתפתחויות המדעיות הכוללות תרומת זרע או תרומת ביצית, היעזרות באם פונדקאית, היעזרות באם חליפה ועוד, קיימים מקרים בהם ההורה המגדל את הילד אינו ההורה שהילד נושא את המטען הגנטי שלו ואינו ההורה שברחמו גדל הילד, והורה זה המגדל את הילד ודואג לסיפוק צרכיו הוא ההורה המקיים את ה"פונקציה החברתית" של גידול הילד.

עמוד הקודם1...56
7...25עמוד הבא