בעת שבוחנים שאלות הקשורות לקטין, העיקרון המנחה הינו טובת הילד, וזכות זו תגבר על הזכות ההורית.
עולה מהאמור לעיל כי קיימים הורים גנטיים, אולם קיימים גם הורים במשמעות המשפטית והחברתית של המונח, ולא בהכרח המדובר תמיד באותם הורים.
22. הדין בישראל מכיר בארבע חלופות אפשריות לקביעת הורות:
א. זיקה גנטית - ההורים בעלי הזרע והביצית שמהם נוצר הילד.
ב. זיקה פיזיולוגית - האם שנשאה ההיריון ברחמה.
ג. אימוץ - בהתאם לחוק האימוץ.
ד. זיקה לזיקה - מכוח היות מבקש ההכרה בהורות בן זוגו של בעל הזיקה הגנטית.
ההכרה בהורות מכוח זיקה לזיקה נקבעה בבע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים [פורסם בנבו] (1/4/15) (להלן: "עניין בע"מ 1118/14").
23. נקודת המוצא של המחוקק הינה כי זהות ההורה נקבעת על-פי הקשר הגנטי בינו לבין הילד, וזוהי הזיקה הראשונית והטבעית.
בהקשר לכך, נפנה לסעיף 3(א) לחוק שוויון זכויות האישה תשי"א-1951, הקובע: "האם והאב כאחד הם האפוטרופסיים הטבעיים על ילדיהם, מת אחד ההורים, הנשאר בחיים הוא האפוטרופוס הטבעי", וכן נפנה להוראות סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית שהוזכר לעיל.
ההורות הטבעית אינה יציר המשפט, אלא יציר הבורא/הטבע (איש איש כפי השקפתו).
24. לאור התפתחות המדע באשר לאופן הבאת ילדים לעולם, הוסדרו זיקות נוספות להכרה בהורות.
הזיקה הפיזיולוגית מאפשרת הכרה בהורות של אישה שנושאת ברחמה את ההיריון, אולם אינה בעלת קשר גנטי לילד. המדובר באותם מקרים בהם נזקקה האישה לתרומת ביצית לצורך ההיריון.
אותה הגדרה של הורות מכוח זיקה פיזיולוגית מעוגנת בחוק תרומת ביציות, תשע"ה-2010 (להלן: "חוק הביציות"), שקובע כי "ילוד שנולד כתוצאה מתרומת ביצית, יהיה ילדה של הנתרמת לכל דבר ועניין".
בנוסף לכך, ובהקשר לזיקה הפיזיולוגית, נציין כי חוק הפונדקאות מאפשר לאם הנושאת את ההיריון לחזור בה ממסירת הילד לזוג המזמין (עיין סעיף 13 לחוק הפונדקאות), ולאם הנושאת את ההיריון קדימות ביחס למי שאינו בעל זיקה פיזיולוגית לילד.
25. באשר לזיקה מכוח אימוץ, המדובר בהורות משפטית על דרך מתן צו אימוץ בהתאם לחוק האימוץ, וכאשר ההורים המאמצים אינם בעלי קשר גנטי או פיזיולוגי לילד המאומץ.
הוצאתו של ילד מחזקת הוריו הביולוגיים/גנטיים, נעשית לאחר בחינת טובת הילד ולאחר שמתברר כי טובתו מחייבת שלא יגדל עם הוריו הביולוגיים.
נכון לעת הזו, מונחת בפני הכנסת הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון - כשירות המאמץ) תשע"ח-2017 (פ/4624/20), המבקשת לקבוע תיקון להגדרת המונח "הורים מאמצים" הקבועה בסעיף 3 לחוק האימוץ, ולקבוע כי "איש או אישה או "שני בני אדם" יהיו כשירים לאמץ".