מד. עיקרון זה של טובת הילד הוא "רקמה פתוחה", שאליה יש ליצוק תוכן על פי נסיבותיו של כל מקרה לגופו (דנ"א 6211/13 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, [פורסם בנבו] פסקה 26 לחוות דעתה של המשנה לנשיא, כתארה אז, נאור (2013) (להלן דנ"א 6211/13); נילי מימון דיני אימוץ ילדים 96 (1994); פנחס שיפמן דיני המשפחה בישראל כרך שני 221-220 (1989) (להלן שיפמן)). כפי שציינה השופטת חיות בהקשר זה בעניין קודם:
"המושג 'טובת הקטין' הינו מושג כללי ורחב, ובתי המשפט נדרשים מעת לעת לצקת בו תוכן ולעצב
--- סוף עמוד 26 ---
קריטריונים לצורך יישומו במקרה הקונקרטי העומד לדיון... בבואו ליישם ... על המקרה הספציפי שבפניו, מוטלת על בית המשפט בכל פעם מחדש מלאכה הקשה כקריעת ים סוף... אכן, כל מקרה ומקרה מקפל סיפור חיים משלו, ובכל מקרה ומקרה נפרשת בפני בית המשפט מערכת יחסים שהיא ייחודית לבעלי הדין הניצבים בפניו ... ההכרעה בשאלה מהי 'טובת הקטין' במקרה הקונקרטי מחייבת בחינה של עניינים עדינים ומורכבים הנוגעים לנפש האדם" (בע"מ 9358/04 פלונית נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 10 (2005)).
כשעסקינן באימוץ יש לשים לב למכלול צרכיו של הילד ולזכויותיו בתחומים הפיסיים, הנפשיים, החינוכיים, החברתיים והסביבתיים:
"טובת המאומץ הינה עיקרון מורכב בעל זוויות שונות (ע"א 232/85, בעמ' 12). הוא מכיל את כל האינטרסים והפרמטרים של צרכי הקטין. הוא נשקל בקפידה על-ידי מעגלים שונים של שיקולים שבמרכזם הקטין. שיקולים חומריים-פיזיים-טבעיים, שיקולים רוחניים חברתיים, אתיים-מוסריים, שיקולי בריאות ושיקולים נפשיים, שיקולים בטווח המיידי ושיקולים לעתיד לבוא" (בע"מ 6593/06, בפסקה 5 לחוות דעתה של השופטת ארבל).
מה. טובת הילד מהוה שיקול מרכזי גם במשפט העברי, וענייני משמורת נקבעים על פי עיקרון זה (וראו פנחס שיפמן "'טובת הילד' בבית הדין הרבני" משפטים ה 421 (תשל"ד); אליאב שוחטמן "למהותם של כללי ההלכה בסוגיית החזקת הילדים" שנתון המשפט העברי ה 285 (תשל"ח); יחיאל ש' קפלן "טובת הילד כעקרון על: 'ותחיין את הילדים'" פרשת השבוע : עיונים משפטיים בפרשיות התורה 25 (אביעד הכהן ומיכאל ויגודה עורכים, תשע"ב)). אכן, קיים שוני מהותי בין המשפט העברי לבין הדין הישראלי ביחסם לאימוץ; למשל, המשפט העברי אינו מכיר בניתוק הקשר שבין הילד המאומץ להוריו הביולוגיים, ככל שמדובר בחובות ההלכתיים (ראו הרב יעקב אריאל "ביטול אימוץ" תחומין כז 311, 314-313 (תשס"ז) (להלן הרב אריאל)). ואולם, טובת הקטין מובאת בחשבון גם במסגרת המשפט העברי. כך למשל, חויב אב מאמץ במזונות ילדיו המאומצים, בין השאר מתוך התפיסה לפיה התחייב לדאוג ולזון את ילדיו המאומצים במסגרת הליך האימוץ (הרב שלמה דיכובסקי "חובת ההורים לזון את ילדיהם המאומצים" תחומין טו 278 (תשנ"ה), וראו גם בספרו לב שומע לשלמה, א', (תשע"ד-2014) סימן י"ד בעמ' ר"ס). כן נשמעה הדעה לפיה יכולה אם ביולוגית לחזור בה מהסכמתה לאימוץ, רק בתנאי שהדבר לא יפגע פגיעה קשה בטובת הילד. במסגרת