זה המקום להוסיף ולציין כי במסגרת החומר שבפנינו נטען, בין היתר, מטעם המערער כי פרשה זו מעוררת מחדש, בקרב המערער ובני משפחתו, טראומה משפחתית מן העבר, שכן על פי גרסתם, סבתו של המערער איבדה בשעתו תינוק בפרשה המכונה: "ילדי תימן".
5. נוכח הנתונים הנ"ל עולות בערעורים שלפנינו מספר שאלות משפטיות מהותיות:
א) זיהוי הזכויות החוקתיות והאחרות הרלבנטיות.
ב) היקף החובה המוטלת על המטפלים השונים בבקשת אימוץ – לאתר אב לא ידוע.
ג) משמעות החזקה הקבועה בסעיף 13(א)(1) לחוק (שהוכנסה אליו בתיקון מס' 8) ביחס לבדיקות שבוצעו (ככל שנעשו כאלה) כדי לאתר את ההורה הלא ידוע.
ד) נפקויות לוחות הזמנים הקבועים בחוק להגשת בקשות לביטול הכרזתו של ילד כבר-אימוץ והאפשרויות לחריגה מהם.
6. לשם מתן תשובות לקושיות הנ"ל – אגב הכרעה במחלוקות שבפנינו והדרכת כל הנוגעים בדבר ביחס להפעלת תיקון מס' 8 – הילוך הטיעון בחוות דעתי זו ינותב כדלקמן:
--- סוף עמוד 52 ---
בפרק א' – אציג את התשתית הנורמטיבית הרלבנטית.
בפרק ב' – אניח תובנות מקדימות ואראה כיצד יפה לעניין גישה פרשנית המונעת היווצרות קשיים חוקתיים.
בפרק ג' – אפרוס את הפרשנות המתאימה לדעתי לחזקה הקבועה בסעיף 13(א)(1) לחוק האימוץ וביחס לדרכים להכרזת קטין כבר-אימוץ מכוחה, ולביטול ההכרזה, במידת הצורך – הכל לאור תיקון מס' 8.
בפרק ד' – אביא השוואות מהמשפט המשווה, המובילות לתוצאה דומה לזו המוצעת על ידי.
בפרק ה' – אעבור מן הכללים אל הפרטים שבפנינו.
בפרק ו' – תוצג התוצאה המתבקשת ויובאו מסקנות וסיכומים.
עתה יפורטו הדברים על פי סדרם ואפתח בהבאת הוראות החוק הרלבנטיות, שהן רבות ומפורטות, ואולם ללא הצגתן אין אפשרות לדון במכלול.
פרק א': התשתית הנורמטיבית
7. סעיף 13 לחוק האימוץ, בעילה השייכת לענייננו, קובע, לאחר תיקון מס' 8, כדלקמן:
הכרזת ילד
כבר-אימוץ
(תיקון מס' 6) תשס"ד-2004
"13. (א) באין הסכמת הורה, רשאי בית משפט, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, להכריז על ילד כבר-אימוץ, אם נוכח כי נתקיים אחד מאלה:
(תיקון מס' 8) תשע"א-2010
(1) אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו; לעניין פסקה זו, חזקה שאין אפשרות סבירה כאמור אם ננקטו הפעולות המפורטות להלן, ובלבד
--- סוף עמוד 53 ---
שלא ייעשה שימוש בפרטים שמסר הורה לפי סעיף 8ג(ב):
(א) בדיקה במרשם האוכלוסין;
(ב) בדיקת מידע המצוי בידי רשויות הרווחה;