(יצוין כי בית המשפט לענייני משפחה הנכבד מינה אפוטרופא לקטין מעת שהוגשה לו הבקשה לביטול הכרזת הקטין כבר-אימוץ).
--- סוף עמוד 58 ---
ט) סעיף 24 לחוק האימוץ (ששונה באמצעות תיקון מס' 8) מורה כך:
שמיעת האפוטרופוס
הכללי ומינוי
עורך-דין
24. (א) מקום שההורה פסול דין או נעדר, רשאי בית המשפט להזמין את האפוטרופוס הכללי לדיון לפי חוק זה.
(תיקון מס' 8) תשע"א-2010
(ב) בדיון ובערעור לפי סעיפים 10, 12(ג), 13 ו-13א ובערעור עליו, רשאי בית המשפט למנות עורך-דין להורה שאינו מיוצג על ידי עורך-דין בהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972.
הערה: יש הוראות של חיקוקים נוספים, שעשויות להיות רלבנטיות למכלול ואלו הובאו ברובן ע"י חברי, המשנה לנשיאה, בחוות דעתו. הסעיפים הללו וכן אחרים יוזכרו על ידי במקומות המתאימים בהמשך.
9. הוראות החוק שצוטטו לעיל הן "אבני הבנין" העיקריות לצורך דיוננו, וחלקן הוכנסו לחוק האימוץ באמצעות תיקון מס' 8, שמטרתו היתה להסדיר, בין השאר, מצבים כמו זה שמתעורר כאן לפנינו. בדברי ההסבר להצעת החוק ש"הולידה" את תיקון מס' 8 (ראו: הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 7), התשס"ט-2008, פורסמה בהצעות חוק 268 מתאריך 04.11.2008 בעמ' 68) נאמר בהקשר זה כך:
"מאז חקיקתו של חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן – חוק האימוץ) לא נערכו בו תיקונים משמעותיים. הצעת חוק המתפרסמת בזה נועדה לקבוע הסדרים בכמה סוגיות שנדונו במהלך השנים בפני בתי המשפט ונבחנו בוועדות מקצועיות שמינתה הממשלה, ובהן: הוועדה לבדיקת חוק אימוץ ילדים, התשמ"א, 1981 – והליכי אימוץ ילדים בישראל (ועדת ברנר ולאחריה ועדת גרוס) והוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישמום בחקיקה (להלן – ועדת רוט-לוי). הסוגיות העיקריות שהצעת החוק נועדה להסדיר הן: המועד והאופן שבהם תינתן הסכמת הורים למסירת ילדים לאימוץ והאפשרות לחזרה מהסכמה כאמור, הכרזה על ילד כבר-אימוץ בשל כך שלא ניתן לזהות או למצוא את הורהו והמאמצים שיש לעשות כדי לאתרו וכן ביטול הכרזה כאמור, קציבת מועדים
--- סוף עמוד 59 ---
להליכים המשפטיים בעניין אימוץ, מינוי מייצג נפרד למאומץ ומעמד ההורים המיועדים לאמץ בהליכים מסוימים".
ברקע הדיונים בכנסת בהצעת החוק האמורה עמדו פרשת תינוק המריבה (בע"מ 377/05 פלונית ופלוני ההורים המיועדים לאימוץ הקטין נ' ההורים הביולוגיים, פ"ד ס' (1), 124 (21.04.2005) (להלן – עניין ההורים המיועדים לאימוץ הקטין); בע"מ 5082/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני ועו"ד לימור סולומון, פ"ד ס(3) 201 (26.10.2005) (להלן – עניין סולומון) וכן בע"מ 778/09 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני [פורסם בנבו] (22.01.2009) (להלן – ענין פלוני)).