הדברים מורכבים במיוחד כאשר המשיבה ערערה את יציבות בתה על פי התנהגותה בעבר. אולם, טבעו של החוק, חוק הטבע, מרכיבי עילת היעדר מסוגלות שבסעיף 13(א)(7) ואולי גם בעיקר – התנהגות האם בשנתיים האחרונות – מבססים את המסקנה שלא יהא זה נכון לנתק את הקשר ביניהן. חלף זמן משמעותי מעת שנבדקה האם במהלך הדיון שהתקיים בבית משפט לענייני משפחה. כאמור, הצלחת האם לקיים חיים נורמטיביים ויציבים דווקא בתקופה שהיא לא מצויה במסגרת טיפולית סגורה, אלא במסגרת רגילה – משמעותית ומהווה שינוי דרמאטי. המשיבה מתנהגת בצורה אחראית ועצמאית. כאמור, היא "נקייה" מסמים, חידשה את הקשר עם משפחתה – לכך משמעות גדולה לקטינה, עובדת כסייעת בגן ילדים, פתחה חשבון בנק, שכרה דירה ומשתפת פעולה עם הגורמים הטיפוליים באופן מלא. כדברי המומחים: "לא ניתן להתעלם מצעדים משמעותיים ביותר שעשתה [המשיבה] בשנה וחצי שחלפו מאז עריכת האבחון הקודם ושלאורכן נמנעה משימוש בסמים, התמידה בטיפול, שיקמה קשרים עם בני משפחה, והחלה לעבוד בצורה סדירה ולקיים אורח חיים נורמטיבי ועצמאי" (דו"ח מכון שלם מיום 19.12.2010, בעמ' 9). לא רק קולה של הילדה, אלא גם מעשיה של המשיבה מבססים את התוצאה לפיה תישארנה ביחד.
9. בליבת ההכרעה שבתיקים מסוג זה ניצבים: הספק, התקווה והחשש מפני כישלון. נדרש איזון עדין וזהיר בין קשר הטבע לבין החריג המצריך התערבות בו. המפתח מצוי, כאמור, בעילת האימוץ ובעובדות המקרה. התוצאה המבטלת את ההכרזה נועדה לא רק עבור האם, אלא גם עבור הילדה והקשר שביניהן.
--- סוף עמוד 136 ---
ההרמוניה שבטבע ניתנת לפרימה על ידי מעשי האדם. לעיתים, וזו התקווה כאן, היא ניתנת לאיחוי ושיקום גם על ידי הליכי בית המשפט ופסיקותיו.
דעתי היא שיש לדחות את עתירת המדינה לדיון נוסף וכי לא הוכח קיומה של עילת אימוץ.
בדעת רוב של השופטים: המשנה לנשיאה א' ריבלין, ע' ארבל, ס' ג'ובראן, ח' מלצר ו-נ' הנדל, כנגד דעת השופטים: הנשיאה ד' ביניש, מ' נאור, א' רובינשטיין וא' חיות הוחלט לקיים את פסק הדין, מושא הדיון הנוסף, לבטל את ההכרזה של הקטינה כבת-אימוץ ולהחזירה לרשות אמה המשיבה, כאמור בהחלטתנו מתאריך 14.4.2011.
ניתן היום, י"ח אייר, תשע"א (22.5.2011).
ה נ ש י א ה
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט