--- סוף עמוד 134 ---
טובת הילדה
8.
"אלה מושכלות היסוד: הזכות להורות וזכותו של ילד לגדול בחיק הוריו הטבעיים הן זכויות שלובות זו בזו, היוצרות יחדיו את הזכות לאוטונומיה של המשפחה. זכויות אלה הן מיסודות הקיום האנושי, וקשה לתאר זכויות אנוש שתשווינה להן בחשיבותן ובעוצמתן" (דברי השופטת א' פרוקצ'יה בבע"מ 377/05 פלונית ופלוני ההורים המיועדים לאימוץ הקטין נ' ההורים הביולוגיים, פ"ד ס(1) 124, להלן: "בע"מ 377/05", בפסקה 6).
קול קורא בטבע. המשפחה היא "קשר הדם. קשר החיים. קשר הטבע" (פסקה 6 לחוות דעתו של השופט ג'ובראן). מוסד המשפחה עובר תמורות בעת האחרונה, אולם מקומו המיוחד והייחודי שבגדרו יצמח ילד - לא מצא מחליף. המשיבה היא האם הביולוגית, ובתור שכזו – אין לה תחליף.
על רקע האמור, טבעי, תרתי משמע, שהילדה מעדיפה להיות בחיק משפחתה. היא מודעת רגשית ונפשית למתחולל סביבה - מי היא אמה, ומה זאת אמא. כפי שציינה הפסיכולוגית הקלינית שבדקה את הקטינה: "ניתן רק לנחש מה עובר בעולמה הרגשי... כאשר היא נפרדת מאמה בלי לדעת האם או מתי תראה אותה שוב ואם תמשיך להיות אמה... ניכר כי המפגש עם האם משמעותי [עבורה], הילדה שמחה לראות את אימה וביטאה בבהירות את געגועיה... השמיעה לא פעם הצהרה כי מעוניינת לחיות עם האם".. המומחים התייחסו לנקודה זו ולאופייה של הקטינה: "ילדה בעלת משאבים נפשיים רבים. היא נבונה, בעלת יכולת מפותחת לביטוי עצמי, היא מגלה מכונות לקשר ונכונות לתת אמון... הפרידה מהאם כואבת לה... האם מהווה... דמות משמעותית... והיא מייחלת להמשך קיומו" (דו"ח מכון שלם מיום 19.12.10).
כמובן, קול הקטינה אינו קובע, אך יש לשמעו. כפי שקבעה השופטת ע' ארבל בחוות דעתה: "מקום שמדובר בקטין שגילו ובשלותו הרגשית והמנטלית מאפשרים זאת, ומקום שהקטין חפץ בכך, יש לאפשר לו להשמיע את דברו,
--- סוף עמוד 135 ---
להביע את רצונו, תוך שיובהר לו כי רצונו אינו מכריע את הכף, אך בהחלט יילקח בחשבון... מכל מפגש ומכל חוות דעת זועק רצונה לשוב לחיק אמה". הקשר בין הילד להורה הביולוגי טבוע בטובתו. כפי שכתבה השופטת פרוקצ'יה:
"מושג טובת הילד הוא מושג מורכב ורב פנים ששזורים בו יסודות שונים ובהם יסוד חומרי, תרבותי וחברתי. אולם היסוד הדומיננטי שבו נקשר עם קשר הטבע למשפחה הביולוגית. זהו העורק הראשי המזרים את הדם לנימי חייו של הילד; הוא שנותן לו את רגש השייכות והביטחון הקיומי" (פסקה 8 בבע"מ 377/05).