531. תחילה, יש לדון במושכלות הראשוניות, הידועות כמעט לכל קורא פסקי דין בענייני החזקת ילדים וביקורים. אך, ראיתי צורך לשוב ולחדד את הדברים, ובמיוחד להביא את מקורם במשפט העברי, הן בשל היותנו מדינה יהודית ודמוקרטית, שערכי המשפט שלה הינם ערכים יהודיים, וגם כדי להבהיר למשיבה, קרוביה והילדים – כאשר יגדלו ויקראו את פסק הדין – כי הדברים שאכתוב להלן, חלים גם עליהם (לבטח, לשיטתם החרדית).
532. כבר הזכרתי, לא אחת, כולל בשיחות בעל פה עם הילדים, כי הדיברה החמישית מתוך עשרת הדברות, אותם קראנו לפני מספר שבועות, נוקטת לשון כללית: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (ספר שמות, פרק כ, פסוק יב). אין רמז בפסוק כאילו הדיברה מוגבלת למילים "כבד את אביך החרדי", כפי שמסתבר מהראיות שבפניי, כי המשיבה ומשפחתה מנסים לחנך את הילדים, ולהנחיל להם מסר, כאילו כך כתוב.
533. לאחר דיון והצגת ההיבטים המשפטיים – הן המשפט העברי והן המשפט הישראלי – באשר ליחסי הורים וילדים, אעבור לדון בסוגיית הניכור ההורי.
--- סוף עמוד 140 ---
534. פרק שלם יוקדש לבחינת האמצעים אשר יש בידי המערכת המשפטית, כדי לאכוף קשר בין ילדים לבין הוריהם, בכלל, וכאשר הרקע הוא ניכור הורי, בפרט. גם כאן אתייחס הן למשפט העברי והן למשפט הישראלי.
535. לאחר פרקים אלה, ניתן יהיה לעבור "מן הכלל אל הפרט", ולהתייחס לנושאים הפרטניים שבתיק זה.
ט. יחסי הורים וילדים
ט.1 המשפט העברי
536. הכללים שנקבעו בהלכה היהודית, השגורים בפי רבים, לפיהם "בת אצל אימה לעולם, ובן אצל אביו, מעל גיל שש", אינם בגדר כללים נוקשים, אלא הם רק קווי הנחיה בלבד.
537. דברים אלה הסביר פרופ' אליאב שוחטמן, במאמרו המקיף, "למהותם של כללי ההלכה בסוגיית החזקת הילדים", שנתון המשפט העברי, כרך ה, תשל"ח, עמ' 285, שצוטט בפסיקה (ראה במיוחד: בד"מ 1/81 יחיאל נגר נ' אורה נגר, פ"ד לח(1) 365 (1984) (להלן – "פרשת נגר"), בפסק דינו של השופט – כתוארו אז – מנחם אלון).
538. עמדת ההלכה היהודית, אומצה רק אחרי מאות שנים על ידי משפטי עמים אחרים, וגם באמנת האו"ם בדבר זכויות ילדים (שאותה עוד אזכיר להלן). בחרתי לשים את הדגש על ספרות השו"ת, בשל חשיבותה, לכשעצמה, וכמשקפת את המשפט העברי הנוהג, הלכה למעשה, לאורך כל הדורות, כפי שעמד על כך, בהרחבה, פרופ' מנחם אלון, המשפט העברי, תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו (מהדורה שלישית מורחבת ומתוקנת, ירושלים, תשמ"ח), כרך ב, עמ' 1213 ואילך. כמו כן, אתן משקל וחשיבות לפסיקתם של בתי הדין הרבניים במדינת ישראל, המיישמים את המשפט העברי, כחלק מן המשפט הנוהג במדינת ישראל (ראה גם: אלון, שם, כרך ג, עמ' 1337 ואילך).