"שאלה: ראובן מת בחיי אשתו, והניח בת קטנה יונקת שדי אמה, וצוה אותה המת, אצל אחיו שמעון, ועשאו אפטרופוס על כל נכסיו, ושישיא אותה, כשתגדל, לבן לוי אחיהם.
אחר שמת, רצתה האלמנה לגבות כתובתה, וללכת לשוב אל עמה ואל מולדתה, שהם דרים בעיר אחרת.
והאלמנה טוענ'[ת]: שגם רצונה להוליך בתה עמה, להניק'[ה] ותהיה אצלה כדין.
והאפטרופוס טוען: שהיתומה בת אחיו נ"ע [נוחו עדן] חשיבה אצלו ואצל זקנתה מאד מאד, ואינו רוצה לתתה לה, שיוליכנה לעיר אחר'[ת], מפני סכנת הדרכים, ומפני שינוי האויר, והילדה רכה יונק'[ת] שדי אמה, ודפקוה ומת, ח"ו [חס ושלום].
ילמדנו רבינו: הדין עם מי?".
546. תשובת המהרשד"ם – אינה קצרה, והיא כוללת סוגיות בנושאים רבים שאין כאן המקום לפרטם.
547. אצטט מדברי התשובה קטעים נבחרים, אשר יש בהם לתרום להבנת תפקידו של בית הדין, כאשר ניצבת בפניו שאלה הקשורה ליחסי הורים וילדים.
548. וכך מתחילה התשובה:
"לכאורה, היה נראה שהדין עם האלמנ'[ה].
חדא [נימוק ראשון], דאמרינן... א"ר [אמר רב] חסד'[א]: 'זאת אומרת: בת אצל האם, לא שנא גדולה [לא שונה הדין ביחס לגדולה]'... ומדקתני [ומשלמדנו]: 'למקום שהיא אמה' – מלת'[א] פסיקת'[א] [דבר פסוק הוא] – בין שהיא קטנה ובין שהיא גדולה. ש"מ [שמע מינא; אנו למדים מכאן]: שהבת הוא אצל האם לעולם...
למדנו, שכן טוב שתתגדל הבת אצל אמה, ובת הנזונת מן האחים – זנין אותה בבית אמה, ואין כופין אותה לדור אצלם, לא שנא קטנה ולא שנא גדולה.
הרי שנר'[אה] מדברי הר"ן [רבנו ניסים], שתקנה זו אינה, כי אם טובא בעלמ'[א], כדי שתלמד אותה. גם כתב: 'ואין כופין אותה' כו'. ואי ס"ד [סלקא דעתך; ואם העלית על דעתך] דתקנה זו כ"כ [כל כך] עצומה וחזקה, עד שתוכל האם להוליכה לכל מקום שתרצה, איך כתב בל'[בלשון] שלילה:
--- סוף עמוד 143 ---
'ואין כופין' כו'; אם יש לנו רבות'[א] גדולה מזו [חידוש גדול יותר], שיכולה האם להוליכה למקום רחוק ממושב עירם. אלא, שנר'[אה] בודאי, שכל כחה של תקנה זו אינה אלא כדי שלא נכוף אותה לדור אצלם בביתם. כי הייתי אומר: כי בברכת הבית תאכ'[ל], מבלי שיצטרכו להוצאה יתירה?! ולזה אמר: שאין כופין אות'[ה] לדור אצלם. אבל, לא שתהיה הרשות ביד האם להרחיק'[ה] מעיניהם. ע"כ [על כורחך], שזה לא עלה על הדעת".
549. לאחר דיון ארוך בשאלת נסיעת הילדה עם האם מחוץ לעיר שבו הם גרו, לארץ אחרת, והסכנות הכרוכות בכך (נושאים שאינם רלבנטיים לענייננו), אומר המהרשד"ם את הדברים הבאים: