562. פועל יוצא מכך הוא, התייחסות לשאלה, מי הם בעלי הדין שלפני בית הדין, והאם הכלל של "הודאת בעל דין כמאה עדים דמי", חל בסוגיית החזקת ילדים?
563. על כך משיב בית הדין הרבני האזורי בתל אביב הנ"ל (שם, בעמ' 158; ההדגשה הוספה):
"לפי זה בבואנו לדון בדבר פגישות התובע עם הילדה, אין לפנינו דיון בדבר זכויות התובע או זכויות הנתבעת, כי אין כאן סכסוך בתועלת אחד משני הצדדים, יש כאן רק דיון בטובת הילדה. ואם כן מה שייך הודאת בעל דין, שנאמר הנתבעת הודתה בזכויות התובע. לשניהם אין כאן כלל זכויות".
564. דברים ברוח זו אמר אחד מן הדיינים באותו הרכב, הרב אליעזר גולדשמידט, עת כיהן כחבר בית הדין הרבני הגדול, ביושבו בהרכב בית דין מיוחד, כאשר עלתה שאלת הסמכות בענייני החזקת ילדים (בד"מ 1/60 אפרים וינטר נ' אלה מסיה בארי, פ"ד טו 1457, בפסקה 9, בעמ' 1484-1485 (1961); להלן – "פרשת וינטר"):
"ולבסוף, לאשר דובר בדבר 'הפרדה' של בעלי הדין; כי פעם הדיון הוא בשם ההורים והם בעלי הדיון, ופעם, באותו סכסוך, הדיון הוא בשם הילד והוא בעל הדין – תלוי בלשון הפנייה לבית הדין.
ברצוני לומר, כי לדעתי, אין כל ספק בדבר, שלפי הדין בעל-הדין הוא תמיד הילד עצמו, והוריו אינם אלא אפוטרופסיו המייצגים אותו לפני בית-הדין
--- סוף עמוד 149 ---
ומדברים בשמו. ולא רק זה בלבד שהם אינם כלל בעלי-דין, אלא שמסופקני אם יש להם אפילו המעמד של ,הצדדים הנוגעים בדבר'. כי ,צד נוגע בדבר' במשפט, פירושו הוא ש,נגיעותיו' של ,הצד' יש להם השפעה על הדיון ועל פסק-הדין, ובהחזקת ילדים השיקול של טובת הילדים, אינו רק שיקול עיקרי בלבד, (ראה: Everley's, Law of Domestic Relations, p. 334), אלא שלפי השקפת דין תורה, זהו השיקול היחיד, זה ותו לא. וכל שיקול אחר אשר הוא עניין של ההורים או של אחד מהם, לא ייחשב ולא ישפיע כמלוא נימא בהכרעה נגד שיקול כל-שהוא של טובת הילד..." [כאן הוא מזכיר את פסק הדין 226/תשי"ד שהובא לעיל, בראשית תת פרק ט.3.1]:
'והסבר הדברים הוא, כי ההלכות בדבר החזקת ילדים אינן הלכות בטובת ההורים אלא הלכות בטובת הילדים. אין הבן או הבת ,חפץ' לזכויות אב או אם; אין כאן זכויות לאב או לאם, רק חובות ישנם כאן, שמחוייבים הם לגדל ולחנך את ילדיהם. ובבוא בית-הדין לקבוע בדבר מקומו של הילד, בדבר המגע בינו ובין הוריו. רק שיקול אחד נגד עיניו, והוא: טובתו של הילד אצל מי תהיה, ובאיזה אופן תהיה. אבל זכויות אב ואם, זכויות כאלו לא קיימות כלל'.