ובהגהות הרמ"א: 'ודוקא שנראה לב"ד שטוב לבת להיות עם אמה, אבל אם נראה להם שטוב לה יותר לישב עם בית אביה, אין האם יכולה לכוף שתהיה עמה'.
הרי שבצד ההלכה שהבת אצל אמה לעולם מובא ברמ"א, שהמבחן האמיתי הוא טובת הילדה.
יסוד ההלכה מובא בשו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן לח:
'ולעולם צריך לדקדק... אחר מה שיראה בעיני ב"ד בכל מקום ומקום, שיש בו יותר תיקון ליתומים. שב"ד אביהם של יתומים, לחזור אחר תקונן'.
התשובה המיוחסת לרמב"ן מתבארת בשו"ת דרכי נועם, חלק אה"ע, סימן כו:
'כי חכמי התלמוד אמרו על הסתם דסתמא דמלתא הבת אצל האם והבן גם כן בקטנותו ואחר כך עם האב... שכל זה תיקון הולד על הסתם, אבל אם ראו ב"ד שאין בזה תיקון, אלא אדרבה קלקול, מחזרין אחר תקנתן כפי ראות עיני הדיינין. וכל הפוסקים הסכימו בזה, שהכל תלוי כפי ראות עיני ב"ד מה שהוא תיקון לולד'.
וכך מובא בפסקי דין רבניים, חלק א, בעמוד 61:
'שאין כלל יציב בדבר מקום הילדים, אלא רק כלל של סתמא, אם אין הכרעה אחרת'.
כך נהגו בתי הדין בישראל.
וכן מובא שם עמוד 157:
'כי ההלכות בדבר החזקת ילדים אינן הלכות בטובת ההורים, אלא הלכות בטובת הילדים, אין הבן או הבת חפץ לזכויות אב או אם. אין כאן זכויות לאב או לאם, רק חובות עליהם ישנן כאן, שמחוייבים הם לגדל ולחנך את ילדיהם. ובבוא ביה"ד לקבוע בדבר מקומו של הילד, בדבר המגע בינו ובין הוריו, רק שיקול אחד נגד עיניו והוא, טובתו
--- סוף עמוד 155 ---
של הילד אצל מי תהיה ובאיזו אופן תהיה, אבל זכויות אב ואם, זכויות כאלו לא קיימות כלל'.
מאחר והקובע בהלכות אלו הוא טובת הילד, הרי שיש להבין את גוף ההלכה שהבת אצל אמה לעולם, כקביעת טובת הילדה המרבית. ההלכה כאן באה מתוך הבנה מעמיקה בנפש הילדה ומתוך התחשבות בצרכיה החומריים והרוחניים של הילדה ומיכולות אביה ואמה לספק צרכיה.
בשו"ת המבי"ט, חלק ב', סימן ס"ב, עמד על כך שההלכה באה מתוך קביעת טובת הילדה:
'מה שאמרו: 'הבת אצל אמה', לא בשביל קירוב ואהבת האם לבת יותר מן האב נגעו בה, אלא לתיקון הבת, תלמוד דרך ארץ עם אמה...'.
וכן כתב בשו"ת מהרשד"ם, חלק אה"ע, סימן קכ"ג:
'וכללא דמלתא כי כל זכות שאמרו ז"ל בדבורם הבת אצל האם לעולם... ובזכותה דברו לא בזכות האם... וכן בבן בזכות הבן דברו'.
לאור האמור נראה, יש ספק בהכרעת טובת הילדה, יש להשען אחר הכללים שקבעה ההלכה, מתוך הבנה שטובת הילדים נשקלה בהם עד תום, ההלכה באה כאן מתוך הבנת עומק נפש הילד. אמוץ כלל זה יתן מענה הולם לבחינת טובת הילד לכל צרכיו.