63. המשיבה מציינת, כי אין לה יכולת כלכלית לממן ייצוג משפטי בערעור בבית המשפט המחוזי; ועל כן, היא מבקשת את הדברים הבאים: "לפיכך, מבוקש מבית המשפט לעמוד לימיני, ולמצוא הצדקה לדחיית הדיון על הסף. בבחינת 'פתח פיך לאילם'" (סעיף ח לתשובה; וזאת בהמשך לדבריה בתחילת התשובה, בפרק א: "בפתח הדברים יודגש כי הח"מ אינה מיוצגת על ידי עורך דין מזה כשנתיים, בשל קשיים כלכלים כבדים, שנגרמו על ידי המבקש. מכך, מבוקש מכב' בית המשפט לעמוד לימין אביון להושיעו משופטי נפשו").
64. בפרק ט.2, טוענת המשיבה, כי בקשת האב כי הוא זה שיקבע, האם המפגש התקיים כראוי, אם לאו, היא דרישה שאינה הגיונית. היא מציינת, כי המפגשים בין האב לילדים התקיימו תמיד כסדרם, כאשר היא תמיד הביאה את הילדים למקום המפגש, ועזבה את המקום, וכאשר הגיע האב הילדים – נותרו באחריותו בלבד, ולדבריה: "המשך המפגש והצלחתו היה נתון בידי האב בלבד". היא טוענת, כי "אין לאפשר לגבות כספים מהאם, על סמך דברי האב בלבד. כיוון שהאב יעשה הכל כדי לפגוע במפגשים. ואף ימשיך לחבל בקשר עם הילדים, כדי שיוכל לגבות קנסות מהאם". בהמשך אותו סעיף (ט.2 לתשובה) מציינת המשיבה, כי אמינותו של המערער מעורערת, ולטענתה, הוא שיקר והונה את בית המשפט, את המשיבה ואת הילדים.
--- סוף עמוד 20 ---
היא אף צירפה תוצאות בדיקת פוליגרף, שנערכה בנושא פרטני מסוים, שממנו עולה, לדבריה, כי היא דוברת אמת, וכי הוא – המערער – שיקר, ולכן, "לא יעלה על הדעת כי דבריו הם יהיו הקובעים אם התקיים ביקור ואם היה משמעותי" (סעיף ט.2, שורה אחרונה).
65. לעניין קיום הביקורים – מאחר והמערער מסוף חודש אוגוסט 2016 היה בחו"ל, לא התקיימו מפגשים. לדברי האם, "בכל תקופה זו התקיימו שיחות טלפון קבועות מידי שבוע בין האב לילדים. השיחות כולן היו משמעותיות, כפי שסיפרו הילדים לאם לאחר השיחה" (סעיף י.3 לתשובה).
66. באשר להחלטת בית המשפט להכין טבלה בדבר קיום המפגשים, מציינת המשיבה כי גם אם מדובר על שלושה חודשים, אין לה רישום מדויק על תקופה כה ארוכה, ולכן, היא לא יכלה לבנות טבלה מפורטת (ראש עמ' 5 לתשובה). בהמשך, מובאת התייחסות לדוח עו"ס ולמפגשי שהתקיימו לאחר פגישות עם המטפל. היא מציינת, כי החל מחודש 6/2016 "רוב המפגשים היו משמעותיים והתהליך נשא פרי". היא מתייחסת ללבוש של האב, שתחילה היה קנטרני ובולט בשונותו בעיני הילדים, ורק לאחר מכן, האב שמר על הופעה חיצונית מכבדת יותר.