86. טענה נוספת היא, כי המשיבה לא מאפשרת קשר בין הקטינים לבין משפחתו המורחבת והחרדית של המערער, גם כאשר היה בחו"ל. אמו של המערער, סבתם של
--- סוף עמוד 24 ---
הקטינים, הגישה בקשה ליישוב סכסוך, אך המשיבה מסרבת לתאם פגישות בין הקטינים לסבתם (סעיף 25 לתגובה).
87. כנגד טענת המשיבה, כאילו המערער אומר לקטינים דברים שיכולים לפגוע בהם, מצטט ב"כ המערער מתסקיר עו"ס, שבו מצוטטים דברים שאמרו הילדים לאב, ובהם: "אתה לא אבא שלי יותר, יש לי אבא חדש". הילדים אטמו אוזניהם והפנו את גבם לאב, וסירבו לשוחח אתו ולקבל את מתנותיו. באותו תסקיר נאמר, כי בכל המפגשים "האב מגיע בלבוש הולם לפגישה עם הילדים, ונענה להנחיות עו"ס מרכז הקשר, פנה אליהן בעדינות ובסבלנות, כלפיהם וברגישות, למרות התנגדותם כלפיו... הילדים עדיין מנוכרים כלפי האב ומתנגדים לקשר אתו, זאת בעידודה של האב ובגיבויה" (הציטוטים כולם הינם מנספח 22 לבקשה, ומצוטטים, שוב, בסעיף 26 לתגובה).
88. לטענת המשיבה, כי הקנסות עומדים ע"ס 100,000 ₪ או 70,000 ₪, מסביר המערער כי סכום הקנסות שגבה עד היום עומד על פחות מ-20,000 ₪ (וכן הוצאות משפט בסך 10,000 ₪), כאשר סכום זה לא נגבה בפועל, אלא קוזז מחוב המזונות שהמערער משלם למשיבה מידי חודש. לדברי המערער, "...חיוב שהוא אבסורדי בפני עצמו כאשר המשיבה גוזלת מהאב כל היבט של הורותו, ועדיין עומדת על חיובו ככספומט בלבד" (סעיף 27 לתגובה). לדברי המערער, כל הכספים הללו בגין הקנסות שימשו לכיסוי חלק מההוצאות המשפטיות שנגרמו למערער כתוצאה מהתנהלותה של המשיבה (סעיף 27 סיפא בלבד).
89. הצגת הקטינים כתמימים, כפי שטוענת המשיבה – אינה נכונה. כאשר הקטינים אומרים שאין הם רוצים לפגוש את אביהם, המשיבה היא זו שמדברת מגרונם, וזאת כלשון המערער: "בעקבות הסתה פרועה שהחלה כאשר הקטינים היו בגילאי 4, 5 שנים בלבד, וברור שילד בגיל זה לא יסרב לקבל מאביו מתנות ולא יפנה לאביו עורף" (סעיף 28 לתגובה).
90. בהמשך (בסעיף 29 לתגובה), מצוטטת חוות דעת של הפסיכולוג הקליני אבנר הכהן, אשר נתן חוות דעת לבית המשפט לענייני משפחה, ביום יח באלול תשע"ה (2.9.15), שבה נכתב כי למשיבה ולמשפחתה יש תוכנית "סדורה ומתואמת של האם וסביבתה הקרובה למנוע קשר משמעותי בין האב ובין הילדים ולהפריד רגשית בינו לבינם". לפי אותה חוות דעת, כל משפחת המשיבה, כולל היא עצמה, "הם לחלוטין אינם מקבלים את תפיסת הפסיכולוגים ובית המשפט, בדבר הזכות והחובה לקיים קשר קבוע מתמשך, קרוב ומשמעותי בין האב לילדיו". בהמשך מוסבר, כי מדובר בהסתה שיטתית ועקבית, שאותה רואים כל המטפלים שפגשו את המשפחה, וכי "הסתה זו