לפיכך אני מסכים לפסה"ד של עמיתנו הגרא"י ולדינברג שליט"א לדחות את הערעור.
עובדיה יוסף, ראשון לציון, הרב הראשי לישראל, כ"ה שבט תשמ"ג".
725. לאחר דברים אלה, מעיר הרב ולדנברג (בסוף השו"ת):
"לדעתי נראה שאפי' המהר"מ די בוטון ודעימיה לא קאמרי אלא בהוציאה לעיר אחרת, שיש טורח דרך וכו' להחזירה. ומשא"כ בכגון נידוננו, דסמיא בידה של הבת לחזור ממרדותה, בלי כל טורח, יודו גם הם דיש להשיב, וכל עוד שלא תציית, אין האב חייב במזונותיה".
--- סוף עמוד 209 ---
יא.2.5 המשפט הישראלי
726. בפרשה שהגיעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב (תיק מזונות 1669/65 ניסן משכיל-לאיתן, קטין נ' אהרן ארתור משכיל לאיתן, [פורסם בנבו] פסמ"ח סג, עמ' 317 (1968)), קבע השופט ש' רוזנפלד, כי כאשר הורה בית הדין הרבני לקטין לעבור למוסד, והקטין סירב לעשות כן, פטור האב ממזונותיו. יש לציין כי באותה פרשה האם אמרה לראש ההוצל"פ: "הילד מאוד פיקח, תלמיד מצוין, הבן מתנגד לעבור לאביו או למוסד. אני לא אסחוב הבן באוזניים. בבקשה שיבוא פקיד בית המשפט וינסה לבצע פסק הדין" (מצוטט, שם, בעמ' 320). בית המשפט המחוזי מציין, כי דברים אלה אמר הילד, בהיותו בן 11 וחצי; אך, גם שנתיים קודם לכן בהיותו צעיר לא ציית להחלטות בית הדין (שם, בעמ' 320-321). בית המשפט המחוזי אימץ את דברי הרמב"ם הנ"ל (שהוזכרו בתשובת הציץ אליעזר דלעיל, המובאת בתת פרק יא.1.5) "אם הוא אצל אמו – לא אתן לו מזונות", ועל כן, דחה את תביעת הילד למזונות (שם, עמ' 321).
727. בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, השתנתה התוצאה במידה מסוימת (ע"א 425/68 ניסן משכיל-לאיתן, קטין נ' אהרן ארתור משכיל לאיתן, פ"ד כג(1) 309 (1969); להלן – "פרשת משכיל לאיתן").
728. השופט קיסטר מנתח את השאלה, ומצטט את ההליכים בבית הדין הרבני, ומתאר את הניסיון של פקיד העיקול בהוצל"פ להעביר את הילד למוסד, ואת תגובת הילד כי הוא "פרץ בבכי, וטען שיותר טוב לו להיות אצל אמו ואין הוא רוצה לעבור לאביו", ועל כן לא ביצע פקיד העיקול את העברת הילד (פרשת משכיל לאיתן, שם, בעמ' 314-315).
729. לאחר תיאור הדברים הללו אומר השופט קיסטר (בפרשת משכיל לאיתן, שם, בעמ' 315, מול האות א):
"בוודאי שאין למצוא כל דופי בגישתו של האב, אשר לא דרש להוציא את הבן בכוח מרשות אמו, שהרי מאסר האם או העברתו בכוח של הבן לרשות האב יש בהם כדי לגרום לבן זעזוע. בכל אופן נשאר הבן אצל אמו בניגוד לרצון האב ובניגוד לפסק-דינו של בית-הדין הרבני".