739. ראוי לציין כי פסק הדין משכיל לאיתן גם הוזכר ואומץ בשמונה פסקי דין של בית המשפט המחוזי, וכן ב-20 פסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה. כאשר האחרון שבהם פורסם אך לפני כחודשיים (ראה: תלה"מ 2025-11-16 ב.ש. נ' ש.ש. [פורסם בנבו] (2.10.18), מפי השופט פליקס גורודצקי).
יא.6 הליכי בזיון בית המשפט
740. בית המשפט העליון ניתח באחד מפסקי הדין שלו את אמצעי האכיפה של החלטות שיפוטיות בדבר ביקורי הילדים (ע"פ 519/82 ידידה גרינברג נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2) 187 (1983); פסק הדין ניתן על ידי השופט, כתוארו אז, אהרן ברק, ולדבריו הסכימו השופט גבריאל בך והשופטת חנה אבנור; להלן – "פרשת גרינברג").
741. עיקר פסק הדין נכתב, כהליך של ערעור פלילי, והוא דן בשאלה באילו תנאים ניתן להפעיל את סעיף 287 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – "חוק העונשין"), הקובע עונש של עד שנתיים מאסר להפרת הוראה שיפוטית. בעניין זה אדון, במפורט, בתת הפרק הבא (יא.7).
742. הנושא שמעניין אותנו בשלב זה, הוא האם ניתן להפעיל נגד מי שאינו מקיים החלטות שיפוטיות בנושא ביקורי הילדים, את הליכי בזיון בית המשפט, על פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, אשר כפי שהוסבר בפרשת גרינברג, הוא צופה פני עתיד. הדיון שם נסוב סביב השאלה כיצד לפרש את הסיפא של סעיף 287 לחוק העונשין, הקובעת כי עונש המאסר על הפרת הוראה שיפוטית יחול "אם לא נקבעו במפורש עונש אחר או הליך אחר לאותה הפרה".
743. וכך מתייחס בית המשפט בפרשת גרינברג להליכי בזיון בית המשפט והליכי הוצאה לפועל (שם, בפסקאות 6-8, עמ' 191, מול האות ה – עמ' 192, מול האות ד):
--- סוף עמוד 214 ---
"'הליך אחר': ביזיון בית המשפט
6. השאלה השנייה המחייבת בחינה היא, הקיים הליך אחר, הבא למנוע אותה 'הפרה'. דבר זה מחייב בחינתו של אותו הליך על-פי מהותו ומטרתו. אחד מאותם הליכים אחרים הוא הליך בזיון בית המשפט. על-פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט. זהו הליך מיוחד במינו, שמחד גיסא אינו מטיל אחריות פלילית, אך מאידך גיסא אינו הליך אזרחי גרידא. 'זוהי הוראה sui generis המצויה באותו תחום דמדומים שבין ההליך האזרחי לבין ההליך הפלילי' (ע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' ביטון, פ"ד לד(4) 232, בעמ' 241). מטרתו של הליך זה היא להביא לידי קיומו של הצו והוצאתו מהכוח אל הפועל (ע"א 422/77 בן ארי נ' שפירא, פ"ד לב(2) 309). הסנקציה שבו היא כפייתית ולא עונשית. מכאן הגישה, כי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט 'צופה פני העתיד'. הוא בא לכפות ביצוע מעשה או מחדל 'מחר' (ע"פ 6/50 לויט נ' אנגל, פ"ד ד 459, בעמ' 468). על-כן אין תחולה לסעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, מקום שאכיפת ההוראה שוב אינה אפשרית, אם משום שבוטלה (ע"פ 43/50 זלצמן נ' המועצה המקומית, נס ציונה, פ"ד ד 671; פ"ע ז 149), ואם משום שבין הגשת הבקשה לאכיפה לבין שמיעתה היא כבר קוימה (ע"פ 6/50 הנ"ל), ואם משום שנוצר מצב דברים, שבו אין אפשרות לקיים את ההוראה בעתיד, ואף אין להחזיר את המצב לקדמותו (ע"פ 300/74 מדינת ישראל נ' ארזי, פ"ד כט(1) 813). לעומת זאת, אם קיומו של הצו בעתיד אפשרי מבחינה פיסית ומשפטית, וקיים חשש סביר – לאור ניסיון העבר, או מטעם אחר – כי הצו לא יקוים בעתיד, יש מקום לשימוש בהליכי ביזיון בית המשפט כדי לאכוף את קיומו של הצו בעתיד (ע"א 24/78 ויטקו כימיקלים בע"מ נ' סלמאן, פ"ד לג(3) 101; ע"פ 281/80 לגו מ. למשטרייך בע"מ נ' בר רם בע"מ פ"ד לד(4) 557).