"לאור האווירה הנעימה שבה הסתיים הדיון, אני קובע דיון נוסף לעוד חודש.
הדיון נקבע ליום רביעי, יט שבט תשע"ז (15.2.17), שעה 09:30.
--- סוף עמוד 41 ---
האם תביא את הילד לדיון, כדי שהשופט יוכל לשוחח אתו".
ד.2.2.5 בקשת המערער להקפאת חיוב מזונות הקטינים ולהשעיית הליכי הוצל"פ נגדו, וההחלטות והדיונים שבעקבותיה
140. בעיצומם של מאמציי לחדש את הביקורים של הילדים עם אביהם, ועם כל הקשיים, כפי שפורטו לעיל לאורך תת פרק זה, בחר המערער להגיש, ביום 21.1.17, בקשה לסעד זמני, על פי תקנה 467(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – "תקנות סד"א"), שבה עתר לשני דברים אלה:
הוראה על הקפאת חיובו במזונות זמניים;
הוראה להשעות את הליכי הוצל"פ נגדו, וכל זאת, כלשון הכותרת בבקשה: "עד למתן פסק דין סופי בערעור (במסגרתו תינתן החלטה לגבי חיובה של המשיבה בקנסות בגין תקופה ממושכת של הפרת הסדרי ראייה, ואשר בהתאם לפסק דינו של בית המשפט הנכבד יקוזזו כנגד חוב מזונות של המבקש), או עד להחלטה אחרת, וזאת כפי שהתנהלו הצדדים בפועל החל ממועד פסק דינו של בית המשפט הנכבד (6.9.15) ועד היום".
141. הבקשה משתרעת על פני חמישה עמודים, ונתמכת בתצהירו של המבקש, שבו נכתב כי כל האמור בבקשה הינו אמת. הבקשה כוללת נספחים רבים, כולל גם מסמכים ישנים, וכן מייל שנשלח על ידי עו"ד קמיל למשיבה עצמה, מיום 19.1.17, שבו ביקש כי ביום המיועד לביקור, יום חמישי (26.1.17), שבו אמור המבקש להיות בלימודים, הבקשה היא שהביקור יוקדם לימים שלישי או רביעי (24.1.17 או 25.1.17). בהמשך המייל נכתב: "ככל שלא תסכימי להקדים לי את הפגישה ליום שלישי או רביעי [המבקש] ייאלץ לבטל את הלימודים ביום חמישי והדבר יגרום לו נזק גדול, ולכן אבקש שתתני לי תשובה בהקדם". לטענת ב"כ המבקש, אחיה של המשיבה התקשר אל ב"כ המבקש, ואמר לו שהיא מסכימה להקדמת הביקור ליום שלישי, והדוד אמר שהביקור יתחיל בשעה 16:00. לאחר מכן, התקשר האב לאם, והיא אמרה לו שהביקור יהיה רק שעה אחת, כי בשעה 17:00 יש לה משהו, והיא חייבת ללכת, מבלי לפרט. האב הציע כי הביקור יתקיים ביום רביעי, והאם סירבה, באומרה שהילדה אינה יכולה מבלי לפרט. לאור זאת, אמר האב, כי הביקור יתקיים ביום חמישי, למרות שהדבר יגרום לו קשיים אקדמיים (סעיפים 11-14 לבקשה). דברים אלה נטענו במסגרת הקונטקסט של העדר רצון מצד המשיבה לתאם עם המבקש מועדי ביקור, או בכלל לא לענות לו לטלפון. ב"כ המבקש טוען, כי "התנהלות זו נועדה אך ורק כדי להכשיל את המפגשים, ולהפר ברגל גסה את החלטותיו של בית המשפט הנכבד" (סעיף 15 סיפא לבקשה). בהמשך הבקשה נכתב (סעיף 15): "מעבר להתנהגותם הנכלולית והפוגענית של המשיבה