--- סוף עמוד 45 ---
במסגרתו תינתן החלטה לגבי חיובה של המשיבה בקנסות, בגין תקופה ממושכת של הפרת הסדרי ראיה, ואשר בהתאם לפסק דינו של ביהמ"ש הנכבד יקוזזו כנגד חוב המזונות של המבקש, או עד למתן החלטה אחרת.
ככל שבית המשפט הנכבד יורה על קצבת מועד לתגובת המשיבה, בטרם מתן החלטה, מבוקש להורות כי בתקופה שעד לקבלת התגובה ומתן החלטה בבקשה, לא יחודשו הליכי ההוצל"פ נגד המבקש.
כמו כן, בית המשפט הנכבד יתבקש לחייב את המשיבה בהוצאות המערער ובשכ"ט עו"ד בגין הגשת בקשה זו.
לבקשה זו מצורף תצהיר המבקש לאמות כל האמור בה.
מן הדין ומן הצדק להורות כמבוקש".
156. בעקבות הבקשה הנ"ל ניתנה על ידי החלטה ביום כז בטבת תשע"ז (25.1.17), שזה לשונה:
"1. בתיק זה התקיימו שלושה דיונים, בתאריכים אלה:
א. כ"ז כסלו תשע"ז (27.12.16);
ב. כ"ח כסלו תשע"ז (28.12.16);
ג. י"ז טבת תשע"ז (15.1.17), שבמהלכה נפגשתי גם עם הילד.
2. לעומת ציפיותיי הגבוהות, הוגשה היום בקשה לסעד זמני מטעם המערער, שבחלק הראשון שבה, תחת הכותרת "הודעת עדכון", מפורטים אירועים שאינם מתיישבים עם ההבטחות שניתנו לי בישיבות האחרונות, ובמיוחד בישיבה האחרונה, הן מפי הילד והן מפי אמו.
3. בשלב זה, אינני קובע דיון בבקשה לסעד זמני, ואני מורה למשיבה להגיב עליה, בכתב, כאשר התגובה תיתמך בתצהיר, בתוך 10 ימים מהיום.
4. מועד הדיון הבא, שהוא בעוד שלושה שבועות, דהיינו: יום רביעי, י"ט שבט תשע"ז (15.2.17) שעה 9:30 – יעמוד בעינו.
5. שלושה ימים לפני מועד הדיון, בו זמנית, ישלח כל צד לבית משפט תצהיר, הכולל לא יותר משלושה עמודים, כאשר בצד ימין יופיע תאריך של מועד הפגישה, ובצד שמאל תיאור שלא יעלה על שלוש שורות, של כל פגישה ופגישה, וטענתו לעניין סיווג פגישה זו על פי
--- סוף עמוד 46 ---
החלטתי, מלפני שנה, וזאת ביחס לפגישות שהיו מאז הגשת הבר"ע לבית משפט זה.
6. בדיון, שיתקיים ביום י"ט שבט תשע"ז (15.2.17), אדון במשמעות תצהירים הללו, בבקשה לסעד זמני, וכן בבר"ע עצמה, אלא אם כן אגיע למסקנה כי יש סיכוי להמשך הביקורים, ב'פיקוח' שלי, באופן שייקבעו מועדי דיון אחת לשבועיים או אחת לחודש, כדי שהביקורים יוכלו להתקיים באופן אפקטיבי, בעיקר – לטובת הילדים וכיבוד שלטון החוק, כדי שצווים והחלטות של בתי משפט – יתקיימו.
7. המזכירות תשלח העתק החלטה זו לבאי כוח הצדדים".
157. לטבלה שהגישה המשיבה, ביום 12.2.17, יש הקדמה, שבה נאמר כי את הכתוב בטבלה היא כתבה מזיכרונה, ממה ששמעה מפי הילדים, ציטוט הפסוק "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז", שכן היא לא נכחה בפגישות. היא מציינת כי "הילדים מביעים קושי וחוסר רצון ללכת למפגשים, ונדרש ממני מאמץ גדול לשכנעם ולשדלם". המשיבה כותבת: "אני הבאתי את הילדים לכל הפגישות. והדרכתי אותם להתנהג בכבוד ובדרך ארץ". את הדברים שלפני הטבלה מסיימת המשיבה במילים אלה: "הילדים חוזרים מהפגישות חסרי מרגוע".