219. ושוב, חוזרים ב"כ האב על עמדתו של מרשם, לפיה על בית המשפט להתמקד באכיפת החלטותיו, שמופרים בשיטתיות על ידי האם, וכי כל דברי כיבושין לא יועילו בתיק, וזאת, כלשון ב"כ המערער, "לאור עוצמת הפתולוגיה שהמשיבה נתונה בה, והיות ומשפחתה של האם גורם מסית, שמעוניין רק ברדיפת האב, תוך אדישות מוחלטת לאזהרות הפסיכולוגיים על הנזק העצום שנגרם לקטינים" (סעיף 7 סיפא).
220. ביום ג בניסן תשע"ז (30.3.17), התקיים דיון, בנוכחות המבקש והמשיבה לבדם, כאשר בתחילת הדיון, שוחח בית המשפט עם הבת, ואחר כך עם הבן, שניהם בנפרד, וללא נוכחות ההורים. וכך נכתב בפרוטוקול של יום 30.3.17, עמ' 27, שורות 11-17:
"שני הילדים עושים רושם חיובי, אינטליגנטיים ומבינים, אך ככל שהנושא מתקרב למטרת השיחה, והיא הביקורים, יש הסתייגויות מסוימות, ויש תחושה שהילדים כאילו שליחים שמנסים לחנך את אביהם. הסברתי לכל אחד מהם, שהתפקיד שלהם אינו כזה, ושכתוב בתורה: 'כבד את אביך ואת אמך', ולא – 'את אביך החרדי'. יש חובה לכבד את שני ההורים. אני מקווה כי הדברים ישכנעו את הילדים.
מטרת הדיון היום, היא לקיים הסדרים לביקורים בחג הפסח, וביקורים אחרי הפסח.
אציין, כי אי קיום החלטת בית המשפט בעניין הסדרי הראיה בחג הפורים, לא מצאו חן בעיניי, בלשון המעטה".
221. לאחר שהאם הסבירה שהביאה את הילדים בפורים לבית הסבתא, הם בכו, והיא ניהלה עם הילדים מסע שכנוע להיכנס. הם התנגדו מאוד. האם הוסיפה, "אם בית המשפט ישכנע אותם – אשמח. לפני כל פגישה ולפני פורים אני משכנעת אותם והוא
--- סוף עמוד 61 ---
עושה הכל קשה, עם הלבוש שלו ועם נושא השיחה" (עמ' 27, שורות 21-23) לדבריה, האב מתגרה בילדים, וזאת מה ששמעה מהילדים, בתקופה האחרונה. היא מסבירה, שהוא צריך לדבר איתם על נושאים ניטראליים, ולא כנגד החרדים. היא הציעה, שהפגישות יהיו יותר קצרות ויותר איכותיות (עמ' 27, שורות 24-29).
222. המבקש ציין, כי עניין הפלאפון הוא שטיפת מוח אובססיבית, מצדה של גרושתו ואחיה. הם מעלים טענות כנגד הפלאפון החכם שלו, וממציאים בעיות. האב מציין, כי הילד לא מסכים לדבר אתו, לפעמים, וכי האם אומרת לילדה כיצד להתנהג (עמ' 28, שורות 1-6).
223. עיקר הישיבה הוקדשה למציאת פתרון מעשי של קשר בין הילדים לבין האב, בחול המועד פסח, במסגרת טיול. וכך נכתב בפרוטוקול (עמ' 28, שורות 8-10):
"בית המשפט מסביר למשיבה כי אם הטיול לא יבוצע, כמו שעניין פורים לא יבוצע, אני מחזיר את התיק לאבנר הכהן, ואם הוא יגיע למסקנה שיש להוציא את הילדים משני ההורים, ולתת להם חינוך – אז כך יהא".