7. המבקש תוהה מדוע בית המשפט נוקט ביד רכה עם המשיבה, זאת בשונה מהנהוג עם עבריינים אחרים, וכן עם סרבני גט וכדומה, שאינם זוכים לדברי כיבושין וחיזורים אינסופיים, אלא לאכיפה נחושה. כלום לא די ב-5 שנים של הסתה פרועה וניכור הורי, על מנת שבית המשפט ינקוט ביד קשה כלפי המסיתים הפרועים??"
234. המסמך האמור, מסתיים בבקשות אלה (סעיפים 8-9 להודעת העדכון והבקשה הדחופה):
"8. לאור האמור מתבקש בית המשפט הנכבד להורות כי ככל שהקטינים לא יבואו למפגש שנקבע לחג הפסח, לרבות: נסיעה עם המבקש ואמו לבית אחות המבקש בבית שמש, תישא המשיבה בקנס של 5,000 ₪.
--- סוף עמוד 64 ---
9. ככל שיחליט בית המשפט לדחות בקשה זו, אזי מתבקש בית המשפט לבטל את הביקור הקבוע לחג הפסח, שכן ברור מאליו כי הביקור לא יתקיים, וכי מדובר אך ורק בהזדמנות נוספת למשיבה להתעלל במבקש ובאמו".
235. מיד כאשר הגיע לשולחני מסמך הודעת העדכון והבקשה הדחופה ביום 6.4.17, ניתנה על ידי החלטה, בזו הלשון:
"ללא קשר לסנקציות, וללא קשר למה שלא ארע אתמול, אני מורה למשיבה לשלוח את הילדים (עם אוכל כשר לפסח בשקית) לבית אמו של האב ביום רביעי, א דחול המועד פסח, טז ניסן תשע"ז (12.4.17), בשעה 10:00.
האב ייקח אותם לטיול ויחזירם לבית האם, עד השעה 20:00.
אם גם החלטה זו לא תבוצע, אדון באמור בסעיף 3 להחלטתי, מיום ג ניסן תשע"ז (30.3.17), וכן בדרישת המבקש לסנקציות כספיות, בישיבה הקרובה, הקבועה לאחר חג הפסח, ביום ראשון כז ניסן תשע"ז (23.4.17) שעה 9:15.
לשלוח בדחיפות לצדדים".
236. לאחר שהאם, המשיבה, קיבלה את ההחלטה הנ"ל בעניין טיול האב עם הילדים בחול המועד פסח, שלחה האם לבית המשפט מסמך הנושא כותרת "הסדרי ראייה". לדבריה, לצערה לא נשמעה תגובתה ותגובת הילדים, בטרם ניתנה ההחלטה האמורה.
237. בסעיף ג לתגובתה, היא מצטטת את דברי הילדים, כפי שנאמרו לה, לאחר שחזרו מבית הסבתא, אשר לשם דאגה האם כי יגיעו הילדים, לנסיעה לטיול ביום רביעי ט בניסן:
"1) האב קיבל את פנינו, עם בגדים צבעוניים (כאשר השופט הורה לו אחרת).
2) האב אמר שברצונו לנסוע עמנו לתל אביב (כאשר השופט אמר שיסע למקום שמתאים לילדים, הליכה בטבע, כרמל, מירון וכד').
3) האב שאל: לאן אנו רוצים לנסוע. אמרנו: שאנו לא מעוניינים לנסוע. אז אמר לנו: אתם יכולים ללכת הביתה.
4) לדברי הילדים, היה ניכר וברור, כי לא התכונן לנסיעה כלל וכלל.
--- סוף עמוד 65 ---