--- סוף עמוד 72 ---
ה. המסמך מסתיים בטענת המערער, לפיה "לא יתכן כי המשיבה תהתל כך באב הכאוב ובבית המשפט, מבלי שתיתן את הדין" (סעיף 9 סיפא). מכאן, מסקנתו לפיה, "עולה הצורך החיוני לדאוג למנגנון אכיפה יעיל וקבוע, שכן ברור שהמשיבה לא תאפשר לעולם מרצונה קשר בין האב לקטינים, וכמו כן ברור לחלוטין כי הדבר תלוי אך ורק בידיה" (סעיף 10).
252. בהחלטתי מיום 30.4.17, ביקשתי מן המשיבה כי תגיב, תוך יומיים, הן לעניין טענות המערער ביחס לטלפון, והן לעניין אי ביצוע הביקורים, כאמור בסעיפים 7 ו-8 למסמך המערער.
253. לאחר (שכנראה עקב תקלה טכנית, לא הגיעו לידי המשיבה כל דפי המסמך), ניתנה החלטה סופית נוספת, ביום 7.5.17, לפיה עליה להגיב למסמך, תוך יומיים, ובתגובתה, מיום 9.5.18, התייחסה לנושאים הללו, כדלקמן:
א. לעניין הפלאפון – הילדים ביקשו לקחת את הפלאפון, והאם לא מצאה בכך בעיה. היא אכן מאשרת שהייתה החלטה של בית המשפט, לפיה אין להביא פלאפון לאותן פגישות עם האב. אך, לפי פרשנותה, מדובר באיסור הבאת פלאפון לביקור הקצר, ולדבריה, "לא נאסר שימוש בפלאפון בהסדרי ראיה באופן גורף, כפי שמנסה האב להציג, ברמאות" (סעיף א סיפא לתגובה).
ב. לעניין אי ביקור הילדה אצל האב, ביום 27.4.17, כותבת האם שלילדה היה חום, היא נתנה לה אקמול, וציפתה שהרגשתה תיטב. אולם, הילדה הייתה חלושה מאוד, ולכן, לדברי האם, "לא היה שייך מבחינתה לקיים ביקור" (סעיף ב סיפא).
ג. לעניין אי ביקור הבן, ביום 23.3.17, מציינת האם כי כבר הגיבה בכתב, והשופט דן בעניין זה עם הילד.
ד. האם מוסיפה, כי ביום 2.5.17, התקיים ביקור של הבן אצל אביו, וביום 4.5.17, התקיים ביקור של הבת. האם חוזרת ומציינת כי האב אירח את הילדים כשהוא לבוש באופן הפוגע בילדים, למרות שבית המשפט הבהיר לו בהחלטות, שעליו להופיע בחולצה לבנה ומכנסים כהים, הוא לבש חולצה צבעונית ומכנסים בהירים. לדברי האם, "הדבר לצנינים בעיני הילדים וגורם להם קושי לבוא למפגשים, כאשר הם שבים ומדגישים כי אינם מוכנים שיחייבו אותם להשתתף במפגשים בצורת הופעה זו" (סעיף ד סיפא).
254. הצעתי כי הצדדים יתאמו מועדים נוחים לקיום המשך הדיונים בתיק (החלטה מיום 9.5.17 ו-10.5.17). קיבלתי מעו"ד קמיל הצעות למועדים המתאימים לו, שכן ניסיונו לתאם עם המשיבה לא עלה יפה, והיא לא נתנה לו תאריכים כאלה.
--- סוף עמוד 73 ---
255. לאור זאת, ביום 11.5.17, נקבע המשך דיון ליום 22.5.17.