המבקש מציג חוסר סימטריה: אם המבקש לא היה נותן גט, היה יושב בכלא, ואף אחד לא היה מדבר אתו; אז, למה, תמה האב, בניכור הורי מטפלים רק באמצעות התרפסות להורה המנכר, במקום לנקוט באמצעי אכיפה?
המבקש אכן שמח מכך שבית המשפט יפקח, אך מציין שזה לא במקום אכיפה. המבקש אינו מאמין שהאם תסכים לכך שהילדים יבואו אליו ללינה לכמה ימים (עמ' 35-36).
261. בשלב זה של הדיון, הצעתי לצדדים (שלא היו מיוצגים), ארבעה חלופות להמשך ניהול התיק (עמ' 36-37 לפרוטוקול מיום כו באייר תשע"ז (22.5.17)):
"א. קיום ביקורים על פי המתכונת הקיימת, והגדלתם למתכונת הרצויה, דהיינו: תחילה, לינה, ולאחר מכן – שבתות, ולאחר מכן, בקיץ, ביקור רצוף של מספר ימים.
ב. ביצוע האמור בסעיף א', תוך פיקוח של בית המשפט, הכולל: שיחות עם הילדים, ואם יש צורך – גם פגישה עם הילדים ביום הביקור, הכולל: לינה, כדי לוודא שהם באים לבית האב עם ציוד ללינה, וכן שיחות עם הילדים ביום שישי לפני השבת, כאשר בית המשפט מוודא שהם עם ציוד לשבת.
ג. דיון משפטי בערעור עצמו, בעניין הסנקציות והפסקת הפיקוח של בית המשפט על הביקורים.
ד. שילוב סעיפים א', ב' ו-ג', במובן זה של קביעת סנקציה זמנית על אי ביצוע ביקורים, כאשר ביהמ"ש המחוזי הוא זה שיקבע את הסנקציה, לאחר שווידא עם הילדים למה לא היו ביקורים".
262. בעקבות זאת, ניתנה על ידי החלטה (עמ' 37 לפרוטוקול, שורות 13-20):
"1. הצדדים יודיעו לבית המשפט, בכתב, תוך 72 שעות, את עמדתם ביחס לחלופות הללו.
2. לאחר שאקבל את תשובתם בכתב, אקבע על פי איזו חלופה אפעל.
3. למותר לציין, כי אינני מחויב לקבל עמדה של כל אחד מבין הצדדים, ואני רשאי לקבוע את החלופות, על פי שיקול הדעת שלי, כשופט שרואה לנגד עיניו לא רק את
--- סוף עמוד 75 ---
הצדדים עצמם (האב והאם) אלא גם את הילדים עצמם, שכבר היו בלשכתי, ואני מכיר אותם באופן חלקי".
263. עמדת המערער, כפי שהוגשה בהודעת המערער, מיום 24.5.17, היא כי יש ליתן פסק דין בערעור, באופן שיקבע מנגנון אכיפה ברור והחלטי, ברוח פס"ד מחוזי, מיום 6.9.15 (סעיף 1 להודעה).
264. לדברי המערער, התועלת בקיום המפגשים במתכונת הקיימת, בהם הילדים לא מתקשרים אל האב, נמוכה יותר (סעיף 2).
להערכת האב, פגישות של בית המשפט עם הילדים עשויות להניב תועלת מסוימת, כי הילדים ישמעו דברים שאינם שומעים בסביבתם המסיתה, ואולי, לכשיגדלו, יגבשו דעה עצמאית, ואז יוכלו לשקול את הדברים מחדש; אך, כיום, אין בפגישות אלו כדי להחליש את השפעת ההסתה המתמדת. על כן, לטענת המערער, פגישות אלה של הילדים עם בית המשפט אינן יכולות להוות תחליף למנגנון אכיפה יעיל ומהיר (סעיף 3).