בהקשר זה, מזכיר המערער את המחיר הנפשי והכלכלי שמשלמים המערער ומשפחתו, בהליך המתמשך לאין קץ, שהוא כבד מנשוא (סעיף 4). לכן, בכל חלופה שהיא, סבור המערער כי יש לתת פסק דין לגופו של עניין בתיק (סעיף 5).
ככל שמדובר בחלופה הרביעית, לדברי המערער, היא מנוסחת באופן שמסכל מראש את יעילות האכיפה, בשל הצורך שבית המשפט יפגוש את הקטינים וישמע מהם את הסיבות לכישלון המפגשים, דבר – שלדעת המערער – ייצור סחבת ולחץ נוסף על הקטינים האומללים, שיעברו תדרוכים מבישים על ידי האם ואחיה, כיצד לשכנע את בית המשפט כי אביהם הוא האשם (סעיף 6).
דרישת המבקש היא זו: להטיל סנקציה בסך של 5,000 ₪, לכל הפחות, בגין מפגש שלא מתקיים, ו-3,000 ₪ – בגין מפגש שיתקיים באופן בלתי משמעותי. לדברי המערער, יש לקבוע מנגנון, לפיו ניתן לפתוח תיק הוצל"פ ביחס לסנקציות אלה, על בסיס תצהיר של המבקש או של הסבתא, ואז תחול על המשיבה חובת ההוכחה כי המפגשים התקיימו באופן משמעותי; לחלופין, מוצע על ידי המבקש, כי המשיבה תמציא אישור מהפסיכולוג אבנר הכהן, כי היא מצויה בטיפול משפחתי אצלו, ומשתפת פעולה באופן מלא ואמתי, לשם חיזוק וחידוש הקשר בין המערער לבין ילדיו (סעיפים 7-8).
265. עדיין סבור המערער, כי עשויה לצמוח תועלת מפגישות תקופתיות בין בית המשפט לבין הקטינים, אך זאת בתנאי שהפגישות יהיו ללא קשר לתהליך האכיפה שהוצע על ידו (סעיף 9).
--- סוף עמוד 76 ---
266. עמדת המערער ביחס לחלופות א ו-ב היא, כי לא ניתן להרחיב את הסדרי הראייה (שלדבריו, למעשה, לא מתקיימים היום כלל), ללא מנגנון אכיפה, וזאת, בשל עוגמת הנפש האדירה והשבתת השמחות והחגים של המערער ומשפחתו, כולל: הוצאות כלכליות ובזבוז זמן, בגין מפגשים שבוודאות לא יתקיימו, כפי שהיה בחנוכה, בפורים ובפסח, כאשר הקטינים – או שלא הופיעו כלל, או שהגיעו לדקות ספורות, או שלא שיתפו פעולה, או שסירבו לצאת לנסיעה אם אביהם (סעיף 10).
267. כך מסתיימת הודעת המערער (סעיף 11; הקו במקור):
"לסיום, המערער מעריך עמוקות את מאמציו המרובים של בית המשפט להביא לחידוש הקשר, אך למרבה הצער ולכאבו של האב, מאמצים אלו לא יכולים להחליף מנגנון אכיפה על האם העבריינית, שכל דברי בית המשפט והמומחים חולפים ליד אוזניה, בלא שיותירו רושם כלשהו".
268. ביום 30.5.17, ניתנה על ידי החלטה, לפיה, לאור עמדת המערער הנ"ל ובהעדר התייחסות של המשיבה, קבעתי את התיק להשלמת טיעון, ליום 8.6.17.