74. "על בית המשפט קמא היה לפסוק באופן שיביא לקיום המתווה עליו הורה בית המשפט המחוזי ולא באופן שיסכל את פסק הדין. היה על בית המשפט קמא להמנע מאבסורד במסגרתו פסק דין של ערכאת ערעור מבוטל הלכה למעשה בידי ערכאה דיונית – אותה ערכאה ואותו מותב אשר על החלטותיו הוגש הערעור המקורי!
--- סוף עמוד 15 ---
75. לא יעלה על הדעת כי בעל דין בבית משפט השלום או בית משפט לענייני משפחה שאינו מרוצה מפסק דין שניתן בערעור בבית המשפט המחוזי ישתמש בערמה בהליכי הוצל"פ כדי לשוב ולערער על פסק דין המחוזי בפני בית משפט השלום!
76. המערער יטען כי פסק דינו של בית המשפט קמא מהווה סיכול סופי של אכיפת הקשר בינו לבין ילדיו וכי עבור המשיבה פסק דין זה מהווה רשיון לנתק באופן מוחלט בין האב לילדיו כפי שאיפתה".
36. ובהמשך הטיעון, מסביר ב"כ המבקש כי אין לקבל את עמדת פס"ד משפחה, לפיה על המערער לפנות בתביעה משפטית חדשה לבית משפט קמא, שכן זה הליך ארוך, יקר ומסורבל, אשר לשיטת ב"כ המבקש פוגע אנושות ביעילות האכיפה ומטיל על האב המותש עול משפטי נוסף, שהינו בגדר עינוי דין. לשיטת ב"כ המבקש, יש לנהוג באופן הבא (סעיף 77 סיפא לבר"ע):
"תפקידו של בית המשפט הינו להקל ככל האפשר על ההורה המנוכר שהינו קרבן עבירה ולא להקל, או אף לסייע, להורה המנכר, שהינו עבריין, להתחמק מהקנסות עליהם הורה בית המשפט המחוזי ולדחות את הקץ, כל זאת בשעה שהאב רואה את בנו ובתו מתרחקים והולכים ממנו ואין לאל ידו להושיע. בית המשפט המחוזי הנכבד היה ער לכך שסוגיית משך ההליכים בענייננו הינה סוגיה קריטית ביותר ולפיכך הורה על הליך מקוצר ויעיל ועל בית המשפט קמא היה להורות על פתרון שלא יפגע ביעילות הליך האכיפה ובמהירותו, וודאי שבית המשפט קמא לא היה צריך לפרש את פסק הדין של בית המשפט המחוזי בדרך שיביא לסיכול הרציונל שבו".
37. בהתייחסו לסעיף 17 לפס"ד משפחה (צוטט לעיל בתת פרק ב.3.2), אומר ב"כ המבקש כי "תפקידו של בית המשפט לא מתמצה ב'הזדהות' רטורית עם כאבו של האב על שילדיו נעשקים ממנו, אלא תפקידו כשופט בישראל להביא לאכיפת הדין ולהפסקת העוול הבלתי נתפס שפוגע אנושות הן באב והן בילדים שאביהם נגזל מהם, פשוטו כמשמעו" (סעיף 78 לבר"ע).
38. ג.2 רמ"ש 8373-05-17
38.ברמ"ש השני, שהוגש כחצי שנה לאחר הרמ"ש הראשון, נשוא הדיון אינו הילדים, אלא מזונות זמניים.
--- סוף עמוד 16 ---
39. אמנם ברקע העובדתי לרמ"ש מוזכרת שאלת המפגשים בין האב לבין ילדיו, אך עיקר הטענות הינן ביחס לגובה המזונות ואלמנט המדור שבהם, כולל: התייחסות למשכנתא.